התעוררתי בבוקר עם גב תפוס. בקושי רב התלבשתי ויצאתי לתפילת שחרית. התפילין שלי היו במדף בקומה מתחת לבית הכנסת, שם מפוזרות מגבות ושקיות רבות שהצטברו להם בכל פינה ומקום פנוי.
כאשר לקחתי את התפילין נשמט מהשקית דף הטעון גניזה. ניסיתי להרימו אך לא הצלחתי להתכופף. הייתי מתוסכל מחמת הכאבים ואי היכולת להרים דברי קדושה מהרצפה, ואז ראיתי בקצה הקומה יהודי מבוגר יותר מסתובב אנה ואנה מחפש דבר מה. לא היה נעים לי להטריחו, אבל ליבי לא נתן לי להשאיר דבר קדושה על הארץ, ופניתי אליו במחילה ובבקשת עזרה בשל גבי התפוס.
הוא נענה לבקשתי בשמחה ובברכת רפואה שלימה, והתכופף להרים את דף הגניזה – ואז נפלטה מפיו קריאת צהלה והתפעלות…
מה קרה? שאלתי אותו בפליאה.
הוא נופף בידו בשקית ואמר: "הפכתי כאן את כל הקומה על מנת למצוא את השקית הזו. היא היתה צמודה לדף הגניזה שביקשת שארים עבורך. גם עוד שעתיים לא היה עולה בדעתי לחפש אותה כאן על הרצפה!!!"
(טיב הקהילה)