יום ראשון י"ב בשבט תשע"ח
האם צריך לכבות את אור החשמל לפני הבדלה?
כפי שלמדנו, לברכת 'מאורי האש' בהבדלה, נדרש אור במידה כזו שניתן להבחין באמצעותו בין מטבע למטבע; ואם ניתן להבחין בין הצפורן לעור, אות הוא שניתן להבחין גם בין מטבע למטבע. ואף אם המקום מואר באור חזק של חשמל, כך שלא ניתן להנות בפועל מאור הנר, ניתן לברך עליו, כיון שדי בכך שניתן להנות לאורו לולי התאורה האחרת. וכן נהגו כמה מגדולי ישראל, שלא לכבות את אור החשמל לצורך ברכת מאורי האש. ויש המכבים את אור החשמל לפני ברכת מאורי האש; אך כמובן, אף למנהג זה, במוצאי שבת שחל בו ליל יום טוב ניתן לברך לכתחילה ברכת מאורי האש, הגם שלא ניתן לכבות אז את אור החשמל. [שו"ע רחצ, ד; ביאורים ומוספים דרשו, 12]
באיזה מקרה מחייבת ברכת 'מאורי האש' לשוב ולברך 'הגפן'?
ברכת 'מאורי האש' בהבדלה, אין מברכים על נר שהודלק בשבת באיסור, או שהדליקוֹ גוי בשבת שלא לצורך חולה. וכן נר שהודלק לכבוד עבודה זרה, אסור לברך עליו, כיון שאסור להנות מִנוֹיֵי עבודה זרה; ולמרות שההנאה היא מהלֶהבה, אשר אין בה ממשות, אסורה בהנאה מחמת שמחוברת לפתילה, אשר יש בה ממש. ואם בֵּרך על נרות אלו שאסור לברך עליהם – צריך לשוב ולברך על נר אחר; ויש אומרים שאף צריך לשוב ולברך 'הגפן' על היין, כיון שברכת מאורי האש הראשונה היא ברכה לבטלה, ומהווה הפסק בין ברכת הגפן לשתיית היין. [שו"ע רחצ, ה, משנ"ב יד ו־יט, וביה"ל ד"ה אין; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 20]
המטפל הגוי הדליק את הנר להבדלה – האם ניתן לברך עליו?
כאמור, נר שהדליקוֹ גוי בשבת, אסור לברך עליו 'מאורי האש'. וכל שלא ידוע שהודלק לאחר צאת הכוכבים במוצאי שבת, אסור לברך עליו. ואף אם הודלק במוצאי שבת – אם הדליקוֹ הגוי באמצעות נר אחֵר שהדליקוֹ גוי, אסור לברך עליו; ואף במקרה שגם הנר שבאמצעותו הודלק נר זה, הודלק רק במוצאי שבת; אך בדיעבד, יצא ידי חובתו. ברם, נר שהדליקוֹ הגוי במוצאי שבת באמצעות גפרור, או באמצעות נר שהדליקוֹ ישראל – מותר לברך עליו. וכן נר שהודלק בשבת לצורך חולה שיש בו סכנה, או שהדליקוֹ גוי אף לצורך חולה שאין בו סכנה – מותר לברך עליו. [שו"ע רחצ, ה-ו, ומשנ"ב יד, טו, טז, יח ו־כג]