מעשה נפלא ששמענו מבעל המעשה בכבודו ובעצמו, המוכר 'תכנות מחשב' (programs computir) לניהול תלמידים בישיבות. לפני כשנה נקרא האיש לאחת הישיבות, להראות להנהלת הישיבה את התוכנה, בתוך הדברים רצה להראותם כיצד ניתן להדפיס ע"י התוכנה 'מכתבים' להורי התלמידים באופן אוטומטי, לקח האיש את רשימת התלמידים שנרשמו לקראת השנה החדשה, והדפיס 'אישור קבלה' לאחד השמות שהיה ברשימה.
המשגיח שראה את הדף הנדפס, שחק ונענה בדרך אגב ואמר: בחור זה לא נתקבל להמנות כתלמידנו. אבל מאי נפק"מ, הרי הדף נדפס רק לצורך 'דוגמא' להראותם כיצד משתמשים בתוכנה…
כעבור יומיים, ישב 'פקיד' במשרד הישיבה והדפיס מכתבים להודיע להורים המאושרים שבניהם נתקבלו לישיבה, ומשנהו הכניס את הדפים למעטפות ושלחם לבית הבחורים. הלה שראה עוד דף כיו"ב על השולחן, הכניסו גם כן למעטפה ושלחה לבית הבחור.
למחרת התקשר המשגיח לאותו אברך המוכר תוכנות, ואמר לו: אינך יודע מה עשית לי… על בחור זה ישבנו רבות והחלטנו שלא לקבלו מחמת כמה סיבות (קהילה שהוא שייך אליה וכיו"ב), אף שההורים הפעילו עלינו לחץ אדיר לקבלו, ואילו אתמול נשלח אליו הביתה מכתב המבשרו מטעם הנהלת הישיבה שהם מקבלים אותו ב'שתי ידיים', וכיצד אירע הדבר? כי בטעות נשתרבב אותו דף שהדפסת להראות לנו ל'דוגמא' בעלמא… ונשלח כאילו אמיתי הוא. הבחור והוריו שמחו עד השמים וכבר פנו להנהלת הישיבה לסדר את כל העניינים – תשלום וכו'. הפקיד ענה להם: אינני רואה את שמו של הבחור הלז ברשימת ה'תלמידים. אך הם בשלהם, בידינו מכתב שנתקבל מטעם הישיבה המבשרנו בשורות טובות… בירר המזכיר אצל המשגיח, ואז נתבררה הטעות. אך המשגיח הבין ש'את הנעשה אין להשיב', אי אפשר להסביר להורים כי אך 'טעות' בעלמא אירעה עם שליחת המכתב אליהם, ומוכרחים אנו לקבל את הבחור – מלאך… בע"כ יענה אמן.
עתה, אחר שנה – מספר בעל המעשה – נקראתי שוב להנהלת הישיבה לסדר להם כמה עניינים בניהול המחשבים. בהיותי שם שאלתי את המשגיח בדרך אגב, מה שלום אותו הבחור ש'הכנסתי' לישיבה במעשיי… ענה המשגיח: אשריו ואשרי יולדתו, הננו חבים לך הכרת הטוב על שגרמת לנו להכניס בחור חשוב כמותו וכו', הוא תורם רבות לכל ה'מצב' של הישיבה.
עברתי על הרשימה של התלמידים, בה נכתבה הכתובת של הבחור, וראיתי שהנני מכיר היטב את אביו. מיד התקשרתי אליו ומסרתי לו על 'שמועות טובות' ששמעתי מפי המשגיח על בנו, ובתוך כך שאלתי את פיו: הגידה נא לי, כיצד הצלחת להכניסו לישיבה?
ענה האב ואמר: האמת אגיד, אין זה אלא 'נס גדול', כי רבות פעלנו שיסכימו להכניסו, והעלינו חרס בידינו, עד שבלילה אחד נסעתי עם נוו"ב לכותל המערבי, שם ישבנו גם בכינו, 'זה בקרן זוית זו וזה בקרן זוית זו', כל הלילה התפללנו מעומק לבנו בדמעות שליש להצלחת בננו החשוב, כי ידענו שהוא בחור חשוב עד למאד ו'מגיע' לו להתקבל לישיבה טובה וחשובה. גמרנו שם כמה פעמים את כל ספר התהילים, ואכן כעבור יומיים קבלנו 'מכתב' מהישיבה – בנכם נתקבל להימנות כתלמיד בישיבתנו… בשמחה רבה דברנו עם ה'מזכיר', ואכן מתחילה החל הלה לגמגמם… אבל למעשה אמר: דברתי עם המשגיח ואין כל נפק"מ מה ומי, תכל'ס, הבחור נתקבל.
וממשיך האיש לספר: בתוכנה יש אפשרות לבדוק על כל מכתב מתי נדפס, ומצאתי, כי באותו היום בשעה 11 בבוקר – למחרת שהייתם כל הלילה בתפילה ובכיה עבור בנם, נדפס על ידי המכתב ב'טעות' והונח על השולחן במשרד הישיבה, ומשם נפתחה לו הדרך להתקבל לישיבה.
ראו נא כמה פלאות השגחת הבורא, וכמה סיבבה ההשגחה לשדד מערכות למלא משאלות לב המתפללים תפילה מעומק הלב, וביחוד כשהיא תפילת אבות על בנים להצלחתם בתורה וביראה.
(באר הפרשה)