יום שלישי ז' באלול תשע"ז
האם מותר להפעיל את מייבש הכביסה בסמוך לכניסת השבת?
לדעת השולחן ערוך, מותר להתחיל בערב שבת מלאכה שתמשך מאליה בשבת, אף אם היא גורמת לרעש. ולדעת הרמ"א, אם היא גורמת לרעש העשוי להביא לידי זלזול בכבוד השבת, או לעורר בקרב השומעים חשד כי המלאכה הותחלה בשבת – אסור לכתחילה. ולדעה זו אסור להפעיל בערב שבת מכונת כביסה או יבוש באופן שתמשיך לפעול בשבת. ויש שכתב שאף לדעת השולחן ערוך יש להִמנע מהפעלת מכונת כביסה וכיוצא בה, מחשש שמא יבואו לידי מלאכה האסורה בשבת, אך בשעת הדחק ניתן להקל. והעמדת שעון מעורר שיצלצל בשבת – יש שאוסר, לדעת הרמ"א, אם הצלצול נשמע בחוץ; ודעת פוסקים רבים להקל, וכן המנהג. וכן מותר להפעיל כל מכונה מרעישה שידוע כי מפעילים אותהּ תמיד בערב שבת, ושאינה גורמת לזלזול בכבוד השבת, וכגון גנרטור שכונתי. [שו"ע רנב, ה, ומשנ"ב מח; ביאורים ומוספים דרשו, 24]
באיזה מקום יש להקפיד שלא להניח חפצים בכיס בשבת?
מצוה לוודא בערב שבת סמוך לשקיעה שאין בכיסי הבגדים וכדומה כל חפץ שעלולים לעבור עליו באיסור 'הוצאה', אפילו דרבנן, או באיסור 'מוקצה'. ואם לא עשה זאת בערב שבת, צריך לעשות זאת בשבת. וכן היוצא בשבת ממקום שיש בו 'עירוב' למקום שאין בו עירוב, צריך לבדוק שאין בכיסי הבגדים חפץ כלשהו. ויש אומרים שבמקום שאין עירוב, אסור להניח חפץ בכיסו בשבת אף בהיותו בביתו, מחשש שישכח ויוציאו לרשות הרבים; ויש שחולק על כך; ויש שהורה שבמקום שיש רשות הרבים דאורייתא יש להחמיר. והן בערב שבת הן בשבת, אין צורך לנער את כיסי הבגדים מהלכלוך הדק המצטבר בהם, או לנער לכלוך הדבוק לבגד, כיון שהם בטלים לבגד; אולם, צרורות עפר הנכנסים לתוך הנעל, אינם בטלים אליה, כיון שהדרך להקפיד ולהוציאם. [שו"ע רנב, ז, ומשנ"ב נה-נו; וראה ביה"ל ד"ה מצוה; ביאורים ומוספים דרשו, 33-34]
האם צריך לנקות את הפה משיירי מאכל לפני יציאה לרשות הרבים?
יש מהפוסקים שכתב כי לכתחילה אין לצאת בשבת לרשות הרבים במקום שאין 'עירוב' עם שיירי מאכל בין השיניים, כיון שדרך כל אדם ללכת כששיירי מאכל בפיו ואין זו הוצאה ב'שינוי'. אולם, כיון שאין בכמות שיירי המאכל 'שיעור' הוצאה, וגם זו 'מלאכה שאינה צריכה לגופה', יש להקל בכך בדיעבד, כגון במקרה שמסיבה כלשהי אין באפשרותו לחצוץ את שיניו ולנקותם. ויש מהפוסקים שצידד להקל בכך מטעם ששיירי המאכל בטלים לגוף, אך לא הכריע למעשה; והוסיף, שאם שיירי המאכל מפריעים לו או שבולטים מחוץ לפיו באופן מכוער, מסתבר שאינם בטלים לגוף. ויש שכתב שמותר לצאת עם שיירי מאכל בפה, ואף אם מוצצם בדרך, ובלבד שלא מדובר בשיירי מאכל שהדרך להקפיד ולהוציאם מהפה, כמו עצם, חתיכה קשה של מאכל, וכדומה. [ביאורים ומוספים דרשו, 33; וראה שם שא, 16]