היום נלמד: סכין וכלי נשק בבית הכנסת
יום רביעי כ"ח בתמוז תשע"ו
כיצד ינהג אדם הנושא נשק וצריך להכנס לבית הכנסת?
אין להכניס סכין לבית הכנסת, משום שהתפילה מאריכה ימיו של אדם, והסכין מקצרתם. ואם היא מכוסה מותר להכניסהּ; וכן באופן שמותר לאכול בבית הכנסת ונצרכים לסכין בשעת האכילה - מותר להכניסהּ. וכדין סכין, כך דין כלי נשק המצויים בזמננו, כגון אקדח ורובה. וכשאין אפשרות לכסותם, ולא להותירם בחוץ במקום השמור כנדרש - יש שהתירו להכניסם, ויש שאסרו; ויש שהורה לפרוק מכלי הנשק את מחסנית הקליעים, כיון שבאופן זה אינו יכול לקצר ימים. [סעיף ו, ס"ק כב, וביה"ל ד"ה בסכין; ביאורים ומוספים דרשו, 45, 47 ו־48]
האם יש עניָן שלא לחגור חגורה עם אבזם מברזל בשעת התפילה?
כאמור, אסור להכניס סכין או כלי נשק לבית הכנסת, משום שהמקום נועד לתפלה המאריכה ימיו של אדם, וכלים אלו מקצרים אותם. ויש שאוסרים מטעם זה גם תפילה שלא בבית הכנסת בשעה שתלויים על הגוף סכין או כלי נשק מגולים. ויש מתירים, משום שלדעתם האיסור להכניס כלים אלו לבית הכנסת הוא גם משום כבוד בית הכנסת, ובתפילה מחוץ לבית הכנסת לא קיים טעם זה. ויש שכתב כי על פי הקבלה יש להקפיד שבשעת התפילה לא יהיה על הגוף כל חפץ העשוי מברזל. [ביאורים ומוספים דרשו, 4]
מדוע הורה הגרי"ש אלישיב שלא לנקות את אבני הכותל המערבי?
הגרי"ש אלישיב זצ"ל - שהיום הוא יום פטירתו - נשאל בנוגע לנקיון אבני הכותל המערבי והסרת העשבים שצמחו עליהן. והשיב כי מן הדין הדבר מותר, אך אין ראוי לעשות כן, וכדין עשבים שצמחו בשטח של בית כנסת שחרב - שמותר לתולשם אך חובה להותירם במקום, כדי שיראום העוברים ושבים ויתנו דעתם לבנות את בית הכנסת, ואם אין הדבר בידם, לפחות יבקשו רחמים על כך. וכך גם בנוגע לכותל המערבי - ראוי שלא לנקותו, כדי להוסיף נופך של עוגמת נפש ולעורר את הרואים לתפילה על בנין הבית. [סעיף י וס"ק כט; ביאורים ומוספים דרשו, 54]