יום רביעי ח' באלול תשע"ז
האם יש איסור 'שהייה' בחימום מאכל על גבי רדיאטור?
חכמינו ז"ל אסרו להשהות בשבת ישירות על האש סיר ובו תבשיל, מחשש שאם יראה בשבת שהתבשיל אינו מתבשל כראוי, עלול הוא לעשות מלאכה כדי להאיץ את הבישול. וגם כשמניח את הסיר על האש בערב שבת, חייב להסירו לפני שבת. איסור זה מכונֶה בשם 'שהייה'. איסור 'שהייה' הנ"ל, נאמר בנוגע לבישול רגיל; ונחלקו פוסקי זמננו אם האיסור קיים גם במכשירי הסקה למיניהם, כגון רדיאטור: יש מתירים, משום שאין זו דרך בישול; ויש שפקפק בהיתר זה. ודבר שאינו מקור החום עצמו, אלא שהתחמם באש, וכן דבר שהתחמם בשמש – לכל הדעות אין בהם איסור שהייה. ואם שכח ולא הסיר את התבשיל מהאש לפני שבת, חייב להסירו בשבת אף כשהַסיר והתבשיל 'מוקצה'. [שו"ע רנג, א, ומשנ"ב ב ו־ה; ביאורים ומוספים דרשו, 1, 2 ו־4]
כיצד יתכן שאיסור 'שהייה' תלוי בהזמנת אורחים לשבת?
לדעת השולחן ערוך, איסור 'שהייה' אמוּר אף בתבשיל שהתבשל לגמרי, אלא אם כן תוספת הבישול אינה רצויה לבעלי התבשיל; וזאת, אף אם תוספת זו משביחה את טעם התבשיל, אלא שבעליו אינו חפץ בכך משום שהתבשיל מצטמק וכמותו מתמעטת, או שהוא מאבד את צורתו ולא יהיה זה מכובד להגישו לאורחים. וכמו כן, מותר להשהות סיר ובו בשר חי שלא התבשל כלל, בזמן הסמוך לשקיעת החמה, באופן שלא יתבשל כלל עד לכניסת השבת; וטעם ההיתר, משום שבלאו הכי לא יהיה התבשיל מוכן לסעודת ליל שבת, והאדם מסיח את דעתו ממנו, ולא יעשה כל מלאכה כדי למהר את בישולו, שהרי במשך הלילה יתבשל מאליו; והיתר זה מכונה 'קדֵרה חייתא'. [שו"ע רנג, א, משנ"ב ח-יא, וביה"ל ד"ה והוא; וראה ביאורים ומוספים דרשו, 17]
באיזה מקרה קובעת כמוּת התבשיל את איסור 'שהייה'?
היתר 'קדֵרה חייתא' הנ"ל, אינו אלא בבשר חי וכיוצא בו, שבישולם אורך זמן רב; אבל ירקות וכיוצא בהם, שמתבשלים במהירות, אין האדם מסיח דעתו מהם, כיון שעשויים להיות מוכנים לסעודת הלילה, ואסור להשהותם גם כשאינם מבושלים כלל. אולם, אם בשל כמות הירקות שבקדירה יארך בישולם זמן רב – מותר להשהותם כשאינם מבושלים כלל. ובזמננו, שבשר מתבשל במהירות על גבי להבות הכיריים – יש שהורו כי אסור להשהות אף בשר חי, ואף על להבה קטנה ונמוכה; ויש אומרים שאכן בבשר עוף אין היתר זה קיים בזמננו, אולם בבשר בהמה, שאף בזמננו הדרך להניחו על גבי האש למשך מספר שעות כדי שיהא מבושל כהוגן, מותר הדבר אף בזמננו. [משנ"ב רנג, ט; ביאורים ומוספים 'דרשו', 16 ו־30]