יום שלישי כ"ז בכסלו תשע"ז
באיזה אופן מותר להניח לחם באשפה?
פירורי לחם שאין בהם 'כזית', אסור לדרוך עליהם, או להשליכם לאשפה ללא עטיפה, אך מותר לאבדם בצורה שאין בה בזיון רב, כגון להשליכם למים. ויש אומרים שאם בכל הפירורים יחד יש שיעור כזית, אין לאבדם אפילו בצורה שאין בה בזיון רב. ובחנויות שמוכרים בהם לחם, מצוי הדבר שמפוזרים על הרצפה פירורי לחם בכמות גדולה, ויש לנהוג בהם בהתאם לאמור. ויש שכתב שהנחת לחם באשפה כשהוא עטוף בשקית, מותרת אף בחתיכות שיש בהן יותר מכזית, אך עדיף לתתן לבעלי חיים. [סימן קפ, סעיף ד וס"ק י; ביאורים ומוספים דרשו, 5-6]
האם צריך לכסות סכין פלסטיק בשעת ברכת המזון?
נוהגים לכסות את הסכין בשעת ברכת המזון בימות החול. וסכין פלסטיק, או חפץ מתכת שאינו סכין - אין צורך לכסותו. וסכין ממרחים שאינה מיועדת לחיתוך - נחלקו הפוסקים אם צריך לכסותה. ונחלקו הפוסקים אם צריך לכסותה גם בשעת ברכת 'על המחיה', והמנהג שלא לכסות. ויש שכתב כי צריך להסיר את הסכין מעל השולחן ואין די לכסותה, והמנהג להסתפק בכיסוי, ורבים נהגו לכסות את הלהב בלבד. וסכין המרוחקת ממקום מושבו של המברך - יש שהורה כי אין צורך לכסותה. [סימן קפ, סעיף ה וס"ק יא; ביאורים ומוספים דרשו, 7-9]
באיזה מקרה נוטלים 'מים אחרונים' מספר שעות לאחר ברכת המזון?
חכמינו ז"ל תיקנו ליטול 'מים אחרונים' בסוף הסעודה, משום שהידים מזוהמות מהאכילה ואין לברך באופן זה, וכן מחשש שמא היה מעורב במאכלין מלח הגורם לעיוורון במגע עם העינים. ומי שיש באפשרותו להשיג מים רק לנטילה שלפני הסעודה ולא לנטילה שבסופה - רשאי לאכול, אך יעטוף ידיו במפית וכדומה; ואם לא עשה כן - כל אימת שימצא מים לאחר מכן, יטול את ידיו, מחשש למלח המסוכן. והנוגע במלח או אוכל מלפפון הכבוש במלח וכדומה - יש אומרים שצריך ליטול את ידיו מחשש למלח המסוכן, ויש חולקים, וכן המנהג. [סימן קפא, סעיף א, ס"ק א-ב, ושעה"צ ס"ק ח; ביאורים ומוספים דרשו, 3]