שמעתי מפי הגאון רבי צבי הירש פרבר זצ"ל, שנסע פעם ברכבת עם מרן הגר"ח מבריסק, ובתוך כך נכנס לשם יהודי זקן. שאל אותו הגר"ח מהיכן הוא מגיע, והשיב הזקן שהוא חוזר עכשיו מקאצק, והסתופף שם בצל כ"ק האדמו"ר מקאצק זצ"ל, וביקשו הגר"ח שיחזור על איזה דבר תורה ששמע מפי רבו. השיב הזקן: "הרבי ביאר מה שדרשו חז"ל (פסחים כב:) "'את ה' אלוקיך תירא' לרבות תלמידי חכמים", שגם תלמידי חכמים צריכים ליראה את ה', שהלא יש תלמידי חכמים שמדמים שאין צריך להזהיר אותם על יראת שמים, אך באמת אין הדבר כן, אלא גם הם צריכים לעמול להכניס בליבם פחד ה' ויראת שמים".
הגר"ח התפעל ושמח מאוד לשמוע את הדברים, ולא פסק בכל משך הנסיעה לקלס את הדברים, וחזר ואמר בערך בהרי לישנא: "אתם שומעים מה שהקאצקע'ר אומר, גם ת"ח צריך יראת שמים. אוי כמה הוא צודק, גם תלמידי חכמים צריכים הרבה עמל כדי להשיג יראת שמים"…
מדוע היצר הרע מבלבל את הצדיקים ובעלי תשובה במחשבות זרות, דווקא בשעה שהם מתאמצים להתגבר
הנה מצוי לפעמים שדווקא בשעה שהאדם מתחיל בעסק התשובה, [בעזיבת החטא או בהרהורי תשובה], נערמים עליו קשיים שונים מבית ומחוץ, בגשמיות או ברוחניות, ויש לדעת שזהו ניסיון לאדם אם יישבר מהקשיים בדרכו ויעזוב ח"ו את עבודת ה', או שיתגבר ויבין שכל הקשיים הם ניסיון מאת ה' כדי להרבות שכרו ולהיטיב לו כשיתגבר ויעמוד בניסיון, שאז יתכפרו לו עוונותיו, ושכר רב יהא מוכן לו לחיי נצח.
והגה"צ רבי אליהו לופיאן זצ"ל נשאל פעם, מדוע היצר הרע מבלבל את הצדיקים ובעלי תשובה במחשבות זרות, דווקא בשעה שהם מתאמצים להתגבר, והרי הם כבר נמצאים במעלה עליונה, והשיב שאין זה מוכיח על שפלות אלא על גדלות, כי אם היצר הרע מתעקש להחטיא אותו זהו סימן טוב שהאדם הולך בדרך הנכונה, ודווקא משום זה היצר הרע רוצה להפילו.
ראוי לנו לנהוג בחודש אלול כמו בימי ספירת העומר, שהם ימי הכנה לקבלת התורה
כתב החיד"א בספרו עבודת הקודש וז"ל: "זמן תשובה לכל הוא בחודש המקודש הזה, ויזהר לפשפש במעשיו. טוב וישר שבכל לילה קודם שישן, טרם אמירת וידוי, יפשפש ויחפש בדרכיו ובמעשיו באותו יום, ויתוודה וישוב. וכן יעשה מר"ח אלול עד יוה"כ, כי צריך לעשות כן כל ימיו בכל לילה, כמעשה הצדיקים קראו בשמותם מארי דחושבנא, ולפחות כה יעשה במ' ימים הנוראים", ע"כ.
ומבואר בדברי רבותינו ז"ל, שבחודש אלול ראוי לכל אחד לערוך חשבון הנפש בכל לילה טרם שנתו, לבדוק עצמו בכל מעשיו שבמשך היום כולו. ובאמת ראוי לנו לנהוג בחודש אלול כמו בימי ספירת העומר שהם ימי הכנה לקבלת התורה, וסופרים בהם בכל יום כמה ימים עברנו כדי שנתבונן מה כבר עשינו ומה עוד נשאר לנו לתקן, וכך גם בחודש אלול שהוא חודש הכנה לימי הדין, ראוי לכל אחד לספור כל יום מחודש אלול בפנ"ע, ולחשוב מה כבר עשה בכל הימים האלו שעברו בחודש אלול, ומה נשאר לו לתקן עד ראש השנה הבעל"ט.
עבירות קלות – אין האדם רגיל לשוב עליהן בתשובה
הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל, היה מעורר בחודש אלול ועשי"ת, שרבים מדמים שעיקר עבודת התשובה בחודש אלול היא על עבירות חמורות, אך שוכחים לשוב בתשובה על מצוות קלות שאדם דש בעקביו, שהרי במצוות קלות מצוי מאוד המכשול, והאדם אינו שם ליבו כמה נכשלים בשנה אחת בעבירות קלות.
ועוד יש להוסיף, שהמכשול בעבירות קלות אינו רק בעצם הדבר שרגילים להיכשל בהם יותר, אלא המכשול הוא גם בעצם מעשה התשובה, שבעבירות חמורות האדם רגיל לשוב בתשובה מאחר שיודע שמרד בקב"ה, וכמו כן תשובתו מתקבלת, כיון שנכנע ומבין שחטא, אבל בעבירות קלות אין האדם רגיל לשוב עליהן בתשובה, וגם אם מכיר שחטא וחוזר בתשובה ומתוודה, מ"מ מצוי שאינו נכנע לקב"ה כראוי, ואינו מבין את גודל אשמתו, שחטא ומרד במלכו של עולם כפשוטו, וחסר לו בעיקר התשובה.
הצעת הקדוש ה'חפץ חיים' זצ"ל, באסיפת גדולי רבנים וראשי ישיבות בליטא
באסיפת גדולי רבנים וראשי ישיבות בליטא, הציע הקדוש החפץ חיים זצ"ל, שכל אחד מהרבנים יחתום על קול קורא להיזהר מלשון הרע, והיה כתוב בו שאיסור לשון הרע הוא חמור כאיסור חזיר, אמנם מרן הגרח"ע זצ"ל שישב לצד ה'חפץ חיים' העיר, שאם ישוו איסור לשון הרע לאיסור אכילת חזיר, עלול הדבר לגרום להיפך, שכשם שמזלזלים באיסור לשון הרע כך גם יזלזלו באיסור חזיר, [ועל דרך מה שמבואר בשערי תשובה (שער א, ל"ח), שהמזלזל באיסור קל סופו לזלזל באיסורים חמורים יותר], ולכן לבסוף נמנעו מלחתום.
המשגיח דפוניבז', הגה"צ רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל, היה מתאונן על כך שבכוללים אין תפילה בכולל
המשגיח דפוניבז' הגה"צ רבי יחזקאל לווינשטיין זצ"ל, היה מתאונן על כך שבכוללים אין תפילה בכולל, שהלא התפילה היא המפתח להצלחה בתורה, ואיך אפשר להזניח את התפילה בכוונה כראוי, ולכן היה מבקש מאברכים שיבואו להתפלל בישיבה, שהתפילה בישיבה היא תפילה מסוג אחר.
וכן זכורני שבשעה שיסד הגרא"א דסלר זצ"ל כולל בגייטסהד, דרש שיהיה בכולל בית הכנסת לתפילה, שהרי התורה והתפילה קשורים זה בזה, וכן גם מו"ר הגה"צ רבי משה שנידער זצ"ל, כשפתח כולל הזהיר את האברכים שיתפללו רק בישיבה שהוא מקום תורה, ובדומה לזה מו"ר הגה"צ רבי משה שניידער זצ"ל בשעה שיסד כולל, דרש שאברכי הכולל יתפללו בכולל.
מעלת חידושי תורה בימים אלו
והנה הגאון רבי אהרן קוטלר זצ"ל כתב, שכיון שבחודש אלול ועשי"ת אנו קרובים לקב"ה, הרי הזמן מסוגל מאוד ללמוד ולהבין ולחדש בתורה חידושי תורה אמיתיים, וכן מובא בשם המשגיח דמיר הגאון רבי ירוחם זצ"ל, שבקלם הקפידו בחודש אלול להשתדל לחדש חידושי תורה.
וטעם הדבר יש לומר, דבזוה"ק (הקדמת בראשית י"ב ע"ב) מבואר שהקב"ה מתפאר ושמח במי שמחדש חידושי תורה, ונוטל כל תיבה ותיבה שחידש, ומנשק לה ומעטר אותה ובונה ממנה עולם חדש בפני עצמו. ולכן אם זוכה האדם לחדש חידושי תורה לפני יום הדין, הוא זוכה לעורר אהבת הקב"ה אליו, שישפוט אותו ברחמים גדולים כרחם אב על בניו.
שתי מצוות קלות שיש בהן סגולה נפלאה להינצל מכל צרה
בשנות המלחמה היה מו"ר הגה"צ רבי משה שניידער זצ"ל מעורר ביותר להיזהר בשתי מצוות שמזלזלים בהן ושכרן רב מאוד.
האחת היא קריאת 'שנים מקרא ואחד תרגום' בנחת עם פי' רש"י, אשר על זה אמרו חז"ל (ברכות ח:) "כל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכים לו ימיו ושנותיו", וכיון דהוי סגולה לאריכות ימים א"כ בוודאי נכללת בזה סגולה להינצל מאימת המוות במלחמה.
והשני הוא הזהירות באמירת מאה ברכות גם בשבת, שזוהי סגולה גדולה להינצל מכל צרה, וכדאיתא בטור (או"ח סי' מ"ו) שדוד המלך תיקן מאה ברכות, כדי לבטל המגיפה שהיתה בימיו. ורבינו הרוקח (הלכות ברכות סי' ש"כ) הוסיף דמאה ברכות אינן סגולה רק להינצל ממגיפה, אלא זוהי סגולה כללית להינצל מכל הקללות שבפרשת כי תבוא, ונכללת בזה סגולה להינצל מכל צרה.
(מתוך 'ביאורים והנהגות' – ימים נוראים)