יום שלישי ח' בסיון תשע"ח
באיזה אופן מתיר חיבור חוט עשיית אוהל בשבת?
כפי שלמדנו, חכמינו ז"ל אסרו עשיית 'אוהל עראי' בשבת, אך התירו 'תוספת אוהל עראי', כלומר, מקום שיש עליו כיסוי ברוחב טפח מערב שבת, מותר להוסיף עליו בשבת תוספת עראית.
ואוהל עראי שאינו פרוס טפח מערב שבת, אך מחוברים אליו חוטים המיוחדים למשיכתו – כדוגמת החוטים שמושכים בהם וילונות – נחשב הדבר כאילו האוהל פרוס טפח מערב שבת, ומותר לפרוס את כולו.
[שו"ע שטו, י, ומשנ"ב לז; ביאורים ומוספים דרשו, 84]
מיטת ה'כילה' – מהותה ודינהּ לענין שבת
בהמשך לאמוּר: אוהל עראי שאינו פרוס, המונח במקום שניכר כי הוכן לשם פריסתו, נחשב כפרוס טפח מערב שבת, ומותר לפורסו בשבת.
דוגמה לדבר: בזמנים עברו ז"ל היתה מטה שכונתה 'כילה', אשר לראשה ולמרגלותיה היו עמודים, שעל גביהם היה נתון מוט מעל לכל אורך המטה, ועליו היתה תלויה יריעת בד, אשר השתלשלה לשני צדי המטה; ויריעה זו ניתן היה לפורסה בשבת אף כאשר היתה מוסטת הצדה מערב שבת.
[שו"ע שטו, יא, ומשנ"ב מ-מא]
מחיצה 'מַתִּירָה' – האם מותר להעמידה בשבת על ידי משיכה בחוטים?
כפי שלמדנו מחיצת עראי 'מַתִּירָה', שנועדה להתיר איסור כלשהו, או להשלים מצוה – דינה כמחיצה קבועה, ויש בה איסור דרבנן של מלאכת 'בונה'.
וכשם שהתירו תוספת אוהל עראי כנ"ל, כך התירו במחיצה זו להוסיף עליה כאשר היתה פרוסה ברוחב טפח מערב שבת.
אולם, בניגוד לאוהל עראי, במחיצה זו לא התירו לפורסה על סמך חוטים המחוברים אליה וניתן למושכה בהם; ויש מתירים.
[משנ"ב שטו, לט]