מעשה שהיה אצל המשגיח בישיבת קמניץ, הגה"צ הרב משה אהרן שטרן, נכדו של הרב יעקב יוסף הרמן זצ"ל. הוא נסע לשווייץ להתרים נדיבי לב עבור הישיבה. היו בידו שתי אפשרויות, להתפלל בבית כנסת מרכזי שבו קוראים קריאת שמע לאחר סוף הזמן, או להתפלל בבית כנסת אחר שבו מספיקים לקרוא קריאת שמע וברכותיה בתוך הזמן. מכיוון שהרב הקפיד תמיד על קריאת שמע בזמנה, העדיף להתפלל בבית הכנסת הקטן.
אחרי תפילת שחרית פוגש אותו משולח, שגם הוא בא לאסוף כסף, ואומר לו: "הפסדת! לבית הכנסת שבו התפללתי הגיע נדיב מצרפת, ואחרי התפילה הוא חילק לכל דורש מאה פרנק! אם היית שם היית מרוויח גם כן. עכשיו, מפני שבער לך להתפלל מוקדם, הפסדת! אין לך מזל היום…"
הרב שטרן פסק מיד, "זה לא ייתכן! לא ייתכן שבגלל הקפדה על הלכה, הפסדתי משהו! זכיתי להתפלל שחרית וקריאת שמע בזמנה, ואין ספק שאין כאן, לא נזק ולא הפסד".
המשולח לא התרשם וענה, "אתה עם הביטחון, אין לך כסף. ולי אין ביטחון כשלך, אך יש לי מאה פרנק במזומן!"
ראה המשגיח שהמשולח מתגאה במעשיו, ודבריו נוגדים את האמונה. עמד והתפלל לה', שדברי ההבל ששמע לא ישאירו עליו שום רושם, ושעוד ייווכח לראות שלא תצא שום תקלה מהנהגתו הטובה.
תפילת מנחה התפלל הרב שטרן בבית הכנסת המרכזי. שוב היה שם הנדיב, וכשהבחין שהרב מתפלל כמונה מעות, ביראה ובדבקות, נגעה תפילתו לליבו. אחרי התפילה שאל אותו מיהו, והמשגיח הראה לו קבלות שמוכיחות שהוא אוסף כסף לישיבת קמניץ.
"הא לך מאה פרנק!" הגיש לו הנדיב שטר.
אחרי מנחה התיישב הרב שטרן ללמוד כמו בישיבה, וכשראה אותו הנדיב לומד ברצינות שכזו, התרגש ונתן לו עוד שלוש מאות פרנק.
כאשר התפללו מעריב, עקב אחריו הנדיב וראה איך הרב מקפיד ומדקדק בכל מילה של קריאת שמע, איך הוא מתפלל שמונה עשרה… וממש קינא בו. אחרי התפילה, ניגש הנדיב לרב ואמר לו: "עוד מעט אני חוזר לצרפת. הבאתי לכאן כסף כדי לחלק לצדקה, ואני רוצה לגמור את כולו. אני רואה שאתה אדם הגון וישר, קח את כל מה שנשאר", והגיש כתרומה עבור הישיבה אלף פרנק נוספים.
המשולח עמד מהצד בשפתיים חשוקות, זוכר היטב את דבריו מהבוקר. לשבחו ייאמר שניגש למשגיח ואמר לו: "חטאתי בדיבורי, אמרתי דברים שלא כהוגן. אני נשארתי עם מאה פרנק, ואתה עם הביטחון שלך זכית במתנת שמים וקיבלת אלף וארבע מאות פרנק במזומנים!"
הראה לו המשגיח את דברי המדרש בפרשת ראה (ה'): "אמר הקב"ה: שמעו לי – שאין אדם שומע לי ומפסיד ככתוב ושומע לי ישכן בטח (משלי א)". ועוד כתוב שם (ד'): "אמר הקב"ה: אם שמרת את שלי אני משמר את שלך". לסיכום: בהשתדלות עם אמונה, יש ברכה והצלחה!
(גיליון השגחה פרטית)