היום נמשיך לעסוק בנושא: 'ותן טל ומטר'
יום ראשון ט' בניסן תשע"ו
לא אמרת 'ותן טל ומטר' בקיץ, אך גם לא אמרת 'ותן ברכה' - האם יצאת ידי חובה?
מי שטעה ואמר בימות הקיץ "ותן טל ומטר לברכה" - אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'", ישוב לתחילת הברכה, ואם נזכר לאחר שאמר "ברוך אתה ה'", יאמר "למדני חוקיך" וישוב לתחילת הברכה; ובשני מקרים אלו - אם שב ואמר רק מהמילים "ותן ברכה", יצא ידי חובה. ואם נזכר לאחר שאמר "מברך השנים", ישוב לתחילת 'ברכת השנים'; ואם סיים את התפילה, אף שטרם פסע לאחור, ישוב ויתפלל. ואם אמר "ותן טל" ללא "ומטר" - יצא; ואם לא אמר "ותן טל ומטר" ולא "ותן ברכה" - לא יצא. [סעיף ג, ס"ק יד, וביה"ל ד"ה אם; ביאורים ומוספים דרשו, 15, 17 ו־18]
אמרת 'ותן טל ומטר' בקיץ שים לב לא תמיד צריך לחזור ולהתפלל
במקום שזקוקים לגשם בימות הקיץ, בדרך קבע או בגין 'עצירת גשמים', יש לומר 'ותן טל ומטר' בברכת 'שומע תפילה'. ואם מדובר במדינה שלֵמה הזקוקה לגשם, ואמר ותן טל ומטר ב'ברכת השנים' - אם יש במדינה זו עצירת גשמים, יסיים את תפילתו, ואינו מחויב לשוב ולהתפלל, אך רשאי לשוב ולהתפלל בתורת נדבה, בתוספת תנאי שאם לא יצא ידי חובה - תהא תפילה זו לחובתו. ואם אין במדינה זו עצירת גשמים - נחלקו הפוסקים אם חייב לשוב ולהתפלל, ועל כן חובה עליו לשוב ולהתפלל בתוספת התנאי הנ"ל. [סעיף ב, ס"ק ט-יא, וביה"ל ד"ה ומיהו וד"ה הצריכים; וראה שם ד"ה ושאל]
אמרת 'ותן טל ומטר' בארץ ישראל לאחר סוכות - האם יצאת ידי חובה?
כפי שלמדנו, בארץ ישראל מתחילים לומר 'ותן טל ומטר' בז' בחשוָן. ואף שבארץ ישראל נצרך הגשם כבר מתשרי, תיקנו חז"ל להמתין עד ז' בחשון כדי שיספיקו עולי הרגלים לשוב לבתיהם; וכתבו ראשונים שגם בימינו שייך טעם זה, כיון שנהוג להתקבץ למקום המקדש ברגלים. ומי שטעה ואמר ותן טל ומטר מלאחר סוכות עד ו' בחשון - יש אומרים שצריך לשוב ולהתפלל, ויש אומרים שאינו צריך, כיון שכבר הגיע זמן הגשמים בארץ ישראל - ורק בשל עולי הרגלים איחרו את בקשת המטר. [ביאורים ומוספים דרשו, 16]