יום ראשון י"א בתמוז תשע"ח
האם יש איסור 'צידה' בנמלים?
בעל חיים שאינו יכול לברוח כשרוצים לתופסו, וכגון שרגלו פצועה, וכל שכן אם אינו מסוגל לזוז ממקומו כלל מחמת חולשה או מחלה – אין בו איסור מלאכת צידה מדאורייתא, כיון שנחשב כנצוד ועומד; אבל אסור לצודו מדרבנן.
ובעל חיים ישן אשר טבעו להתעורר מיד בשעה שאוחזים בו לצודו ולברוח, אינו נחשב כנצוד, ואסור לצודו מדאורייתא.
ובעלי חיים שהילוכם איטי מאוד מטבעם – כגון נמלים ותולעים – נחלקו הפוסקים אם יש בתפיסתם איסור צידה, או שהם נחשבים כנצודים ועומדים; ולכל הדעות אסור לתופסם בידו, משום איסור מוקצה.
[שו"ע שטז, ב, משנ"ב ז ו־ט, וביה"ל ד"ה או; ביאורים ומוספים דרשו, 9-10]
האם מותר להכניס בשבת חתול למקום שיש בו עכבר?
אחת הצורות של מלאכת 'צידה', היא תפיסת הנצוד על ידי כלב ציד. צידה זו אסורה בשבת, אך יש להבדיל בין אופני הצידה: המשסה כלב ציד בבעל חיים, והכלב עושה את פעולת הצידה לבדו ללא סיוע מצד האדם – עובר באיסור צידה רק מדרבנן.
אולם, המשסה את הכלב בבעל החיים, והוא עצמו מסייע לצידה, כגון שמאגף את בעל החיים מכיוון בריחתו וחוסם את דרכו, או שמבלבלו כדי שיאבד את נתיב בריחתו – עובר באיסור צידה דאורייתא.
והכנסת חתול למקום שנמצא בו עכבר, אינה נחשבת כשיסוי כלב ציד, כיון שאינו מעורר את החתול לרדוף אחר העכבר, אלא הוא עושה זאת מעצמו.
[שו"ע שטז, ב, ומשנ"ב י; ביאורים ומוספים דרשו, 11]
איזו צידה אסורה גם בימות החול?
צידה האסורה בשבת, היא אף כשנעשית לצורך שימוש בבשר בעלי החיים או בעורם, אבל בימות החול מותרת צידה זו, הן כשמטרתה שימוש פרטי והן כשמטרתה שימוש מסחרי, וכגון שהצייד מתפרנס ממכירת עורות בעלי החיים הנצודים.
אולם, צידה לשם שחוק ושעשוע – כמו 'מסעות הציד' שהיו נערכים בזמנים עברו בליווי כלבי ציד רבים – אסורה אף בימות החול, משום 'מושב לצים', שהוא איסור הכולל דברי שחוק שונים, המוציאים את זמנו של האדם לריק.
ואמרו חכמינו ז"ל, שהנמנע אף מראיית 'שעשוע' זה של צידה, יזכה לראות לעתיד לבוא בשמחת צידת הלויָתן.
[שו"ע שטז, ב, ומשנ"ב יא; ביאורים ומוספים דרשו, 13; וראה אנצ"ת ע' ליצנות]