יום שני כ"א בסיון תשע"ח
איזו הרכבה של חלקי כלי אסורה בשבת מן התורה?
חיבור חלקי כלי זה לזה בחיבור גמור עד שהם נחשבים כמאוחדים, וכגון חיבור במסמרים ובברגים, הדבקה בדבק, או הידוק באופן חזק במיוחד – אסור בשבת מן התורה.
יש אומרים שהאיסור הוא משום מלאכת 'בונה'; ויש אומרים שאין איסור 'בונה' בכלים, אבל החיבור אסור משום מלאכת 'מכה בפטיש', הכוללת כל סוג של השלמת יצירת כלי, והרכבת כל חלקי הכלי אף היא נחשבת כהשלמת יצירתו.
וכלי העשוי חלקים חלקים שניתן לפרקם ולהרכיבם, ובנופלו דרכו להתפרק – אסור לטלטלו בשבת, מחשש שיפול ויתפרק וישובו וירכיבוהו בשבת.
[שו"ע שיג, ו, ומשנ"ב מא, מה ו־מח; ביאורים ומוספים דרשו, 19-20]
האם מותר לחבר חלקי כלי בשבת בצורה רפויה?
חלקי כלי שהדרך לחברם זה לזה באופן המוגדר כ'תקיעה' (ראה לעיל) – אסור לחברם זה לזה אף בצורה רפויה, מחשש שמא יחברם באופן של תקיעה; ויש מתירים. ולכל הדעות אסור לחברם בצורה מהודקת, כלומר, גם כאשר החיבור אינו כה חזק עד כדי שיוגדר כתקיעה.
וחלקי כלי שאין דרך כלל לחברם באופן המוגדר כתקיעה, אך הדרך לחברם בצורה מהודקת – לכתחילה אין לחברם אפילו בצורה רפויה, אך לצורך השבת יש להקל; ויש חולקים וסוברים שמותר אף להדקם זה לזה, כיון שאין לחשוש שמא יחברם באופן של תקיעה.
וחלקי כלי שהדרך לחברם בצורה רפויה בלבד – מותר לכל הדעות לחברם בצורה רפויה.
[שו"ע שיג, ו, משנ"ב מב, מה ו־מו, ושעה"צ לה; ביאורים ומוספים דרשו, 23]
האם מותר לשנות בשבת מצבו של 'סטנדר' באמצעות שחרור ההברגה?
בהמשך לאמוּר: חלקי כלי המתחברים זה לזה על ידי הברגה – נחלקו הפוסקים אם חיבורם נחשב כתקיעה, או כהידוק.
אולם, כלי אשר המכסה שלו מתברג אליו, לכל הדעות מותר לפותחו ולסוגרו בשבת.
יש שביאר את טעם ההיתר – משום שאילו היה המכסה מונח על הכלי לעולם, לא היה ניתן להשתמש בו, ונמצא שהפתיחה והסגירה היא המאפשרת את השימוש בכלי, ולכן הן נדונות כשימוש בכלי, ולא כהרכבת הכלי.
ויש שביאר – שהכלי נחשב לשָׁלֵם אף ללא המכסה, ולכן חיבור המכסה אינו נחשב כהשלמת הכלי.
ושינוי מצבו של 'סטנדר' באמצעות הברגה או שחרור הברגה – נחלקו הפוסקים אם מותרת בשבת.
[משנ"ב שיג, מה, ושעה"צ לב; ביאורים ומוספים דרשו, 25]