אדם שלא עשה עירובי תבשילין יכול לבשל לצורך אחרים ?

כ"ט חשון תשפ"א -סימן תקכ"ז- סעיף י"ט- אמצע סעיף כ' הגה "ואם הניח עירוב"
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם צריך לעשות עירובי תבשילין לצורך הדלקת נרות לשבת? מה היא העצה לאדם שלא עשה עירובי תבשילין? ומדוע בני ביתו של אדם אינם צריכים לעשות עירובי תבשילין?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקכ"ז סעיפים י"ט – כ']

עירוב תבשילין לצורך הדלקת נרות שבת

אדם שלא עשה עירובי תבשילין, סוברת הדעה הראשונה שבשולחן ערוך, שבכל זאת מותר לו להדליק נרות שבת מיום טוב לשבת, ומבאר המשנה ברורה, שהדעה הזאת סוברת, שבשביל להדליק נרות, לא צריך עירובי תבשילין, ובאמת לשיטתם בנוסח שאומרים לעירובי תבשילין כשאומרים 'בהדין עירובא יהא שרא' וכו' , לא מזכירים 'לאדלוקי שרגא', כיוון שבכדי להדליק נרות לא צריך עירוב תבשילין, ומובא בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם הלבוש, שהדעה הזאת סוברת, שכל מה שחז"ל הצריכו עירובי תבשילין, זה רק לצורכי סעודה שהם העיקר, אבל לשאר הדברים לא תיקנו חז"ל עירובי תבשילין, ויש דעה שנייה שחולקת, וסוברת שגם בשביל הדלקת נרות צריך עירובי תבשילין, ובלי זה אסור לו להדליק נרות מיום טוב לשבת, ולכן צריך להוסיף בנוסח העירוב 'לאדלוקי שרגא', ואם לא הזכיר הדלקת נרות במפורש, אין איסור כיוון שהיא נגררת אחר עיקר צורכי הסעודה, ומי שלא עשה עירובי תבשילין, מותר לו להדליק רק נר אחד משום כבוד שבת, ויש מקילים כהדעה הראשונה להדליק כל מה שהוא רוצה.

בישול על ידי אדם שלא עשה עירובי תבשילין

אדם שלא עירב עירובי תבשילין, לא רק שלעצמו אסור לו לבשל, אלא גם לצורך אחרים ובביתם של אחרים, אסור לו לבשל, ומבאר המשנה ברורה, שהיינו חושבים לומר שהוא שליח שלהם, וכיוון שהם עשו עירובי תבשילין והם יכולים לבשל, הם יכולים גם לעשות אותו שליח שיבשל עבורם, קא משמע לן, שמכיוון שהוא לא עשה עירובי תבשילין, הוא לא יכול לבשל עבור אחרים אפילו שהם עשו עירובי תבשילין, ואדם אחר שעשה עירובי תבשילין, אסור לו לבשל עבור אדם שלא עשה עירובי תבשילין, והעצה בזה היא שאותו אחד שלא עירב, ייקנה (רק במשיכה או בהגבהה, אבל לא בקניין סודר, שנראה כמקח וממכר, ואסור ביום טוב) את הקמח והתבשיל שלו לאחרים שעירבו, וייתן להם את זה במתנה, והם אופים ומבשלים ונותנים לו, ויכולים לבשל אפילו בביתו של אותו אדם, משום שכל המוצרים הם שלהם, ואם אין שם אנשים אחרים שעירבו, יש אומרים שמותר לו לאפות בצמצום פת אחת ולבשל קדירה אחת, ולהדליק נר אחד, והתירו לו כדי חייו משום כבוד שבת, אבל אסור לו לאפות בכדי שיהיה לו לחם משנה.

בני ביתו של אדם בעירובי תבשילין

בני ביתו של אדם אפילו שהם לא עירבו, כיוון שעירב בעל הבית, הם נטפלים לו ומותר להם לבשל עבור בעל הבית, ובביאור הלכה מביא נידון, לגבי משרתת עברייה, האם היא יכולה לבשל באופן שהיא לא עשתה עירובי תבשילין.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן