מה הדין באופן שנאכל או נאבד העירובי תבשילין לפני שהספיקו לבשל מיום טוב לשבת? │ התחיל ללוש עיסה או לבשל תבשיל לצורך השבת ונאכל או נאבד העירוב האם מותר להמשיך בלישה ובבישול? │ ומה נכון לעשות עם העירובי תבשילין לאחר שסיים לבשל לצורך השבת? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקכ"ז סעיפים י"ד – י"ח]
עירוב תבשילין פעם אחת לכל השנה
אדם שעשה עירובי תבשילין לפני יום טוב, ובכוונתו שהעירוב יועיל גם ליום טוב הקרוב כדי שיהיה מותר לו לבשל מיום טוב לשבת, ובנוסף יועיל גם לימים טובים ושבתות נוספים שיהיו במשך השנה, ומדובר שעשה עירובי תבשילין במאכל מעושן שמתקיים הרבה זמן, הדין הוא, שלכתחילה לא יסמוך על העירובי תבשילין ליום טוב אחר, אבל בדיעבד יכול לסמוך עליו, ודווקא כאשר הניח עירוב ליום טוב איר ולא נזכר לערב שוב בערב יום טוב, אז סומך על העירוב שהניח, אבל אם נזכר לפני יום טוב, צריך לערב שוב ולומר 'בהדין עירובא' וכו', אבל לא יברך שוב, שהרי יש שיטה שסוברת שהעירובי תבשילין שהוא הניח ביום טוב הקודם, הועיל גם ליום טוב הנוכחי, ומבאר המשנה ברורה, שיש מחלוקת, האם עירובי תבשילין מועיל כאשר הוא מניח את העירוב הרבה זמן לפני יום טוב, או שעירוב תבשילין מועיל רק כאשר הוא מניח אותו בערב יום טוב, ולפי אותה שיטה, אפילו אם הניח את העירובי תבשילין שניים או שלשה ימים לפני יום טוב, זה לא מועיל, ולכן הכריע השולחן ערוך, שלכתחילה לא יסמוך על אותו עירוב תבשילין שנעשה ליום טוב רחוק, אבל בדיעבד אפשר לסמוך על הפוסקים שמקילים בזה.
הביאור הלכה מביא, שיש שיטה שלישית, שאמנם ליום טוב אחר רחוק אי אפשר לערב, אבל מותר לערב באותו יום טוב עצמו ליום טוב אחר, כגון לערב בתחילת סוכות עירובי תבשילין שיועיל גם לשמיני עצרת, וכן מותר לערב בערב פסח שיועיל לשביעי של פסח, מכיוון שזה אותו יום טוב, וזה מועיל לפי כל השיטות, עוד אומר הביאור הלכה, שלפי השיטות שמקילות לעשות עירובי תבשילין לכמה ימים טובים, מסתבר שצריך שיהיה כזית לכל יום טוב ויום טוב, משום שהעיקרון של עירובי תבשילין הוא, שזה נחשב שהוא הכין ליום טוב הבא כבר מעכשיו, אבל אם הוא לא הניח כזית מיותר בשביל אותו יום טוב, אם כן, היכן ההכנה שלו? לכן צריך כזית לכל יום טוב ויום טוב.
נאכל או נאבד העירוב לפני שהכינו צרכי שבת
אם העירובי תבשילין נאכל או נאבד לפני שהוא בישל מיום טוב לשבת, הוא לא יכול לבשל על סמך אותו עירוב תבשילין, ומוסיף המשנה ברורה, שלפי המבואר לעיל בסעיף ב', שלכתחילה מניחים לעירובי תבשילין גם תבשיל וגם פת, אם כן, זה הכל אם התבשיל נאבד, אבל אם הפת נאבדה או נאכלה, אין בזה שום בעיה, כי עיקר העירובי תבשילין זה התבשיל ולא הפת.
אכילת העירוב לאחר הכנת צרכי השבת
לאחר שהכין צרכי שבת, יכול לאוכל את העירוב, אבל לכתחילה נכון שישתמש בו ללחם משנה לכל סעודות השבת, ובסעודה שלישית יבצע עליו, שכיוון שנעשתה בעירוב מצוה אחת, יעשו בו מצוה נוספת.
נאכל העירוב באמצע הבישולים
אדם שהתחיל ללוש עיסה או לבשל תבשיל לצורך שבת, ונאכל העירוב, גומר את אותה עיסה או אותו התבשיל שהתחיל לבשל, ואפילו אם לא הניח את התבשיל על האש אלא רק התחיל לחתוך את ראשי הלפתות, בכל זאת מותר לו להמשיך, ויש צד בביאור הלכה שאולי מותר לו לגמור את שאר צרכי שבת.
הנהגת אדם באופן שנאכל העירובי תבשילין לפני הבישולים לשבת
אדם שבישל ליום טוב ואחר כך נאכל או נאבד העירוב, וכתוצאה מזה הוא לא יכול לבשל או לאפות לשבת, יכול להשאיר לצורך שבת את מה שהוא בישל לצורך יום טוב, ויבשל תבשיל חדש לצורך יום טוב, אבל מה שהוא בישל לצורך יום טוב לאחר שנאבד או נאכל העירוב, אינו יכול להשאיר לשבת ולבשל אחרים לצורך יום טוב, כיוון שזה הערמה, שהרי יש לו תבשיל לצורך יום טוב, ולהניח מאכלים לצורך חול, אסור, כי רק לצורך שבת מותר שאז העירוב תבשילין היה קיים, אבל לצורך חול, העירוב תבשילין לא מועיל, ולכן אסור להניח מאכלים לצורך חול.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א