"ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך" [יח, ג] – "אמר רב יהודה אמר רב, מכאן שגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה" (ילקוט וירא רמז פ"ב).
בחודש תמוז תשע"ט התאכסן מרן הראב"ד הגר"מ שטרנבוך שליט"א אצל גדולי נגידי עולם התורה באמריקה. בשעה שהביע תודתו בפני בעלי האכסניה, השיבו הללו כי רואים הם לעצמם זכות גדולה בכך שמרן שליט"א שוהה במחיצתם, ואדרבה הוא זה שעושה עמהם טובה שמסכים לבוא לביתם ולהשפיע עליהם ברכה, וכמאמר חז"ל "תכף לתלמיד חכם ברכה".
אולם מרן הראב"ד שליט"א השיב להם, שהלא אפילו על אדם פשוט כערביים אמרו חז"ל שגדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה, וא"כ הזכות הגדולה שלהם היא מצד עצם הכנסת אורחים, ותו לא, כי כאשר מדברים על מושגים גדולים ועצומים של "קבלת פני שכינה", אין צריך יותר מזה.
והנה בהמשך ביקש מרן שליט"א להשיב הכרת הטוב לבעלי האכסניה שטרחו עבורו, ושאלם: "מה שאלתך ויינתן לך" – במה אתה רוצה להתברך. הלה השיב כי הוא רוצה ברכה ל"הצלחה". מרן שליט"א נהנה מאוד מבקשה זו, וסיפר עובדא באדמו"ר צעיר שבא אליו יהודי לבקש ברכה על פרנסה, בירכו הרבי שיקנה כרטיס פיס ויעלה שמו בגורל להרוויח. עשה היהודי כך ולא הרוויח, ומיד בא בטענות לרבי שלא זו בלבד שלא הרוויח אלא גם הפסיד את דמי קניית כרטיס הגרלה. אמר הרבי, באמת זו טענה, ועלי לערוך חשבון הנפש, ואולי יש בזה שאלה של גזילה על שלקחתי פדיון ולא פעלתי ישועה.
נסע האדמו"ר לרבו הזקן ותינה את צערו על שלא הצליח לפעול מופת. השיב לו רבו ואמר לו: לכאורה ישנה סתירה בפסוקים, כתוב אחד אומר צדיק גוזר והקב"ה מקיים, אבל כתוב אחר אומר מי יאמר לך מה תעשה, ולכאורה זה סתירה, וע"כ שיש כח לצדיק לברך אבל אינו יכול לקבוע באיזה אופן תבוא הישועה, אלא עליו לברך באופן כללי ש"יזכה להצלחה", ואין לו לקבוע שהישועה תבוא דווקא בדרך של גורל וכיו"ב.
•
בעניין זה סיפר מרן הראב"ד שליט"א, שבהיותו משמש ברבנות בדרום אפריקה, ניגש אליו בעשי"ת אחד מהבעלי בתים בעיר וביקש ברכה. "מה הברכה שתרצה?" – שאלו, והלה השיב: "הביזנעס מצליח אצלי באופן נפלא שאי אפשר לתאר, אין לי לבקש אלא דבר אחד, שהקב"ה לא יפריע לי. כל זמן שהעניינים מתנהלים כך הכל בסדר, העיקר שהקב"ה לא יתערב לי…" (עפ"ל). וסיים רבינו ואמר: "הוא היה 'א שיינע איד', עם פיאות, אבל היה כופר גמור, והיה בטוח שהוא בכוח כשרונותיו מצליח בביזנעס ושכח לגמרי מהקב"ה".
•
פעם בא בחור אחד וביקש ברכה שיזכה לדעת ש"ס. ורבינו השיב לו במימרא של רבי ישראל סלנטר זצ"ל: "אנשים רוצים לדעת ש"ס, אבל הכל בלילה אחד – וגם רוצים להספיק לישון בלילה הזה"… וכאומר: העיקר מוטל עליך החובה ללמוד, ולא לבקש ברכות ולהסתמך על כוח הברכה. כי הדרך להצלחה בתורה היא רק ע"י עמל ויגיעה והתמדה.
(מתוך קונטרס "והביטו אחרי משה")
