"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת... לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא" (דברים ל', י"א)
עיין רמב"ן שהמצוה הזאת היא "מצות התשובה", ולא מדבר פסוק זה על התורה.
החיד"א ב"מדבר קדמות" (אות ת' ס"ק יז) הביא מה"נחלת בנימין" שהקשה איך לוקים על כל לא תעשה הרי הוא ניתק לעשה של תשובה, וכל לאו הניתק לעשה אין לוקין עליו.
ותירץ דדוקא כשניתק לעשה פרטי הוא דדנין ביה לאו הניתק לעשה, אבל עשה דתשובה שהוא כללי לכל הלאוין לא אלים לנתוקי.
ובשדי חמד (ח"ד עמ' 72) מביא מס' ילקוט הגרשוני שכתב לתרץ ע"פ מש"כ הנודע ביהודה (או"ח קמא סי' ל"ה) דתשובה אינה מצילה את האדם מידי עונש בי"ד של מטה, שעיקרה היא החרטה ואין בית דין יודעים מה בלב האדם, וא"כ לא קשיא מידי דעשה דתשובה אינה מצילתו מן המלקות דגזה"כ דתשובה לא תציל בעונש בי"ד של מטה.
(קב ונקי)
מאמרים נוספים לפרשת השבוע
הסוכנים החלו לחטט במטלטלי הקבוצה האנגלית, מוודאים שאין בהם שום תא נסתר המכיל מוצר אסור. הם פתחו את המזוודה הראשונה, השניה, השלישית והרביעית, החמישית והשישית. לאחר שנברו במזוודה השביעית, אמר אחד הסוכנים לעמיתיו: "אם שבע המזוודות בסדר, גם השאר בסדר!"
הגה"צ רבי אריה שכטר זצ"ל על המזוודות שהחזירו בתשובה
מה יצרה החלטה אחת, ביום אחד, בשני קצוות תבל?
משיעוריו של מגיד השיעור הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א
פעם אחת בראש השנה סיפרתי לו, שראיתי מעשה בספר אחד, שהבעל תקיעה היה יהודי חסידי, והחל לבכות קודם התקיעות. אדם גדול שעמד לצידו גער בבעל התוקע: "מה אתה בוכה? האם גם קודם אכילת מצה אתה בוכה?". והיה לו למו"ח צער גדול מזה, איך זה שמבטלים מיהודי הרגש של מצוה. גם לי היה צער גדול על זה שסיפרתי לו, כי הוא לא נרגע מזה כל ימי ראש השנה. וכי מה היה אכפת לו, לאותו אדם, כי הבעל תוקע בוכה קודם התקיעות? אינני מבין…
הרב טוביה פריינד שליט"א, על גדלותו של הגאון רבי זלמן נחמיה גולדברג, ומה שסיפר על חמיו מרן הגרש"ז אויערבך זצ"ל
שאלתי אותו: "מה שלום אבא שלך?" והוא ענה: "תופעות משונות עוברות על אבא שלי". "תופעות משונות? מה קרה לו?". "אני לא יודע בדיוק. גם אמא לא יודעת מה קרה לו. כל פעם כשהוא צריך לברך 'אשר יצר' הוא לוקח את הראש ומניח על המזוזה. מישהו יכול להסביר לי מה הקשר בין 'אשר יצר' למזוזה?!"
הרה"ג רבי מאיר צימרוט שליט"א, על קבלות טובות לימי הרחמים והסליחות
3/349