"כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת... לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא" (דברים ל', י"א)
עיין רמב"ן שהמצוה הזאת היא "מצות התשובה", ולא מדבר פסוק זה על התורה.
החיד"א ב"מדבר קדמות" (אות ת' ס"ק יז) הביא מה"נחלת בנימין" שהקשה איך לוקים על כל לא תעשה הרי הוא ניתק לעשה של תשובה, וכל לאו הניתק לעשה אין לוקין עליו.
ותירץ דדוקא כשניתק לעשה פרטי הוא דדנין ביה לאו הניתק לעשה, אבל עשה דתשובה שהוא כללי לכל הלאוין לא אלים לנתוקי.
ובשדי חמד (ח"ד עמ' 72) מביא מס' ילקוט הגרשוני שכתב לתרץ ע"פ מש"כ הנודע ביהודה (או"ח קמא סי' ל"ה) דתשובה אינה מצילה את האדם מידי עונש בי"ד של מטה, שעיקרה היא החרטה ואין בית דין יודעים מה בלב האדם, וא"כ לא קשיא מידי דעשה דתשובה אינה מצילתו מן המלקות דגזה"כ דתשובה לא תציל בעונש בי"ד של מטה.
(קב ונקי)
מאמרים נוספים לפרשת השבוע
"מחכה לנו וגם לכם שנה מיוחדת במינה, שפע של מתנות שמים, ברכה, הצלחה, בריאות, נחת, פרנסה, שידוכים טובים, ילדים טובים… תשאלו אותי איך אני יודע? ובכן…"
הרב יחיאל יהושע גולדברג, אחראי משמרת במוקד הטלפוני של 'דרשו', מסביר מהיכן הוא שואב את הביטחון המלא
הוא חשב לעצמו בתמיהה: מה הרעש הגדול הזה? וכי האנשים האלו נשבעו למרמה ח"ו במשך השנה, שהם מתאנחים כל כך
מְתוּקִים מִדְּבַשׁ • סיפורים ועובדות מגדולי הדורות בראי הפרשה
מכיוון שידע שאביו של הנער הצעיר סנדלר במקצועו, פנה אל הנער ואמר: "ירוחם! אני רואה שאתה עילוי שיודע לשאול שאלות טובות. מן הסתם אביך הוא גאון הגאונים. אולי תוכל לומר איזשהו שטיק'ל תורה שאבא שלך חידש?"… ה"בדיחה" הייתה מוצלחת. כולם התחילו לצחוק
הגה"צ רבי חזקיהו מישקובסקי, משגיח דישיבת 'ארחות תורה' על התכלית והמטרה שאליה צריך יהודי לשאוף בראש השנה
מאוחר יותר כשחזר לישיבה רבי גדליה התעניין אצלו איך היה בגור? והוא השיב: "כאן בישיבה מרגישים את יום הדין, ואילו שם מרגישים את היום-טוב". המשפט הזה מאד צרם לאוזניו של רבי גדליה, והוא אמר לו בתהייה: "מה פתאום?! גם כאן צריכים להרגיש את היום-טוב
ימי ראש השנה בצילו של מרן המשגיח רבי גדליה אייזמן זצ"ל, בישיבת 'קול תורה'