יעקב לוסטיג
כמעט בכל ישיבה חסידית לצעירים תמצאו אותם: אברכים מלאי מרץ העוברים בין הבחורים, זורקים מילת עידוד לפלוני, שאלת מתעניינת לאלמוני ומתיישבים ליד פלמוני כדי לדון אתו בבעיה האחרונה שצצה במערכת היחסים בינו ובין חבריו לספסל הלימודים.
החונכים של 'אחינו'…
מה עומד מאחורי רשת החונכים המופלאה הזאת שמחוללת מדי יום מהפכות בנפשות הבחורים, מצילה אותם מסבל ממושך במישור החברתי, הרגשי או הלימודי, ומסייעת להם לעלות על דרך המלך בדרכים שאף אחד אחר לא עשה זאת קודם לכן?
שוחחנו עם הרה"ג יעקב סירוטה, ראש המחלקה החסידית של ארגון 'אחינו'. ביקשנו לשמוע מעט על אופיו של הארגון ועל סגנון הפעילות שלו.
"אנחנו עובדים כיום באופן פרטני עם כל תלמיד, בהתאם להנחיות שאנו מקבלים מצת המשגיחים בישיבות החסידיות", הוא אומר. "המשגיח מדבר עם הרכז, נותן לו רשימה של שמות של בחורים שחונך יוכל לעזור להם ולקדם אותם, מסביר לו פחות או יותר מה מפריע לכל אחד מהבחורים הללו, והרכז מתאים להם חונכים בהתאם לנתונים השונים.
• האם העבודה שאתם עושים לא אמורה להיות תפקידם של המשגיחים ואני הצוות החינוכי בישיבות? מה אתם מוסיפים שעם לא יכולים לתת לבחורים?
"השאלה הזאת הופנתה אלי פעמים רבות. כמעט כל משגיח שאנו יוצרים אתו קשר כדי לפתוח בשיתוף פעולה שואל אותה. אחד המשגיחים אפילו אמר לי פעם שהוא רוצה לדעת במה האברכים שלנו טובים יותר מהצוות החינוכי: "אם יש לך ספר סגולות מיוחד לטיפול בבחורים, תביא לי", הוא אמר והבטיח לי להחזיר את הספר ללא פגע…
"אענה לך מה שעניתי לאותו משגיח, והתשובה נפתחה עם סיפור שקרה זמן לא רב קודם לכן בישיבה אחרת. היה לנו סיפור עם בחור שהיה מאחור כרוני לישיבה. כל יום הוא הגיע בסביבות השעה תשע. המשגיח ניסה להעניש אותו, לעשות לו מבצעים, לדבר עם ההורים שלו – שום דבר לא עזר. בצר לו הוא פנה לרכז שלנו וביקש שננסה לעזור בנושא.
"הצמדנו לבחור הזה אברך שישב אתו כמה פעמים וניסה לבודד את הבעיה, כדי שיוכל לדעת איך לטפל בה. לאחר מספר שיחות התברר לאברך ולבחור עצמו שהבעיה היא שהוריו של הבחור מתעוררים בשעה שבע וחצי בבוקר, ואילו הוא אמור להתעורר ברבע לשש כדי להגיע לסדר 'פאר טאגס' בישיבה בשעה 6:30. הוא מכוון שעון מעורר ומנסה מאוד לקום, אבל הבית חשוך ודומם בשעה הזאת, הוא לא מצליח להתנער מהמיטה כשכולם מסביב ישנים.
"האברך הציע לו מיד אתגר. גם אני צריך לקום ברבע לשש כשכל הבית עוד ישן, הוא אמר לבחור, בוא נעשה תחרות נראה מי יעיר את מי. על כל יום שאתה מעיר אותי אני משלם לך שקל, ועל כל יום שאני מעיר אותך אתה משקלם לי שקל.
"הבחור התעורר לחיים. זו תחרות מאתגרת עם שכר נחמד בצדה ובעיקר תעזור לו להגיע בזמן לישיבה. מאותו לילה במשך מספר חודשים הלכו שניהם לישון כשלצדם מכשיר טלפון סלולארי, פעם הבחור העיר את האברך ופעם להיפך. האברך כמובן אפשר לבחור לנצח אותו בתחרות ובסוף החודש שילם לו עשרה שקלים שעבור הבחור היו מתוקים מדבש כי הוא השקיע הרבה מאוד כוחות כדי לנצח בתחרות.
"כעבור תקופה הם הפסיקו את התחרות, הבחור עלה על דרך המלך וכבר לא היה צריך את עזרתו של האברך…
"את הסיפור הזה סיפרתי לאותו משגיח ואמרתי לו: קודם כל אין ספק שהאברך עשה עבודה יוצאת דופן. הוא בודד בשלב התחלתי של הקשר את הבעיה, איתר אותה בצורה ברורה, אבל ההצלחה שלו נעוצה בעיקר בכך שהוא הצליח לייצר אתגר שמשך אליו את הבחור. מבצעים עשו לו כבר קודם, עונשים כבר נתנו לו בשפע, אבל אתגרים לא הציבו בפניו בנושא הזה.
"וכאן אני שואל את המשגיח: האם אתה כמשגיח יכול לרדת לרמה כזאת של תחרות עם הבחור? בוודאי שלא. זו בדיוק עבודתו של הרכז. הישיבה בנויה עם שטאנץ מסוים שאולי מתאים לרוב הבחורים, אבל בוודאי אינו מתאים לעולם. היא לא יכולה להתאים את עצמה לכל בחור ולהעניק לו חינוך אינדיבידואלי התואם את אופיו ואת מצבו הייחודי. האברך שלומד אתו כן יכול לקיים את מאמר הכתוב 'חנוך לנער על פי דרכו'. זה בדיוק מה שאנחנו יכולים לתת לבחור, והישיבה אינה יכולה לתת לו".
• מי בעצם עומד מאחוריכם? האם אתם פועלים תחת פיקוח של סמכות רבנית או חינוכית כלשהי?
"אנחנו לא פועלים עצמאית. המשגיחים הם המחנכים הצוות החינוכי בישיבות הוא זה שמחליט עם איזה בחורים נעבוד וגם עוקב אחרי ההתקדמות וסגנון העבודה שלנו. הם מעורבים בכל המהלך, ואנחנו עובדים איתם בשיתוף פעולה הדוק. אחרי הכל אנחנו אורחים בישיבות שלהם, אנחנו באים לעזור ולסייע וב"ה מצליחים מאוד, אבל זה קורה רק תחת אישור ופיקוח של הצוות החינוכי בכל ישיבה וישיבה. אנחנו הרי לא מכירים את כל שלל הבעיות של הבחור ואת יחסי הכוחות בינו ובין חבריו לשיעור. רק הישיבה היא זו שיודעת איך צריך לחנך את הבחור ואיך לעבוד אתו.
• יהיה נכון לומר שהחונכים והרכזים של 'אחינו' הם סוג של גשר בין המשגיח לתלמיד?
הם גם משמשים כגשר, אבל לא רק. לפעמים המשגיח רוצה להעביר מסר לבחור והוא חושב שהמסר ייקלט בצורה טובה יותר אם הוא יועבר דרך האברך בצורה חברית ואוהדת. יש גם מצבים הפוכים, הבחור מתמודד עם בעיה ולא נעים לו לפנות למשגיח. החונך במקרה כזה משמש כגשר להתגבר על אי נעימויות וכדו'.
• מה גורם לבחור לשתף פעולה עם הרכז?
"כל בחור שואל את השאלה הזאת רק עד הפעם הראשונה בה הוא יושב עם האברך", אומר הרב סירוטה בחיוך. "לאחר מכן הוא ממילא רץ לשתף אתו פעולה, כי אחרי הכל הוא באמת צריך את זה. בחור שבאמת מצטיין והכל בסדר אין לנו עניין להצמיד לו חונך, על אף שמובא בשם צדיקים שאם היה להם מישהו שהיה אומר להם להתחזק ומסייע להם בצעירותם הם היו יכולים להיות גדולים בהרבה ממה שהם הגיעו. לכל אחד זה יכול לעזור, אבל אנחנו בדרך כלל מסייעים לאלו שכן מרגישים שיש להם קשיים, ואכן הבחורים בדרך כלל רוצים ושמחים לשתף אתנו פעולה. נדיר מאוד שאנחנו נתקלים בסירוב מוחלט.
• באיזה סוג בעיות או קשיים אתם מטפלים?
"באופן כללי אנחנו לא עושים סלקציה ומחליטים למי לעזור ולמי לא. כל בחור שהמשגיח סבור שהוא יכול להיעזר בנו, מקבל עזרה. כמובן שאם החונך מזהה שיש צורך באבחון מקצועי כי הבחור מתקשה בקריאה או שצריך טיפול מקצועי אחר, אנחנו ממליצים על כך ולא מנסים להיות פסיכולוגים ומאבחנים במקום שבו אנחנו לא מוסמכים לכך. אבל באופן כללי אנחנו מסייעים לבחורים עם מגוון רחב של קשיים, כמו בעיות חינוכיות, רגשיות, חברתיות ועוד.
"כחלק ממערך העזרה, אנחנו מסייעים גם לבחורים הזקוקים לעזרה לימודית גרידא. הם פשוט מתקשים לעמוד בקצב של הישיבה ונשארים מאחור. יש לנו מאגר של אברכים שעבדנו איתם, בדקנו אותם ואנחנו סומכים עליהם, והאברכים הללו לומדים עם בחורים הזקוקים לכך באופן יומיומי. בדרך כלל התשלום מגיע מההורים אבל לפעמים אנחנו מסבסדים את העלות ולפעמים גם משלמים את כולה, הכל בהתאם לנתונים ובהתאם למדיניות של ההנהלה. גם אם אנחנו לא מסבסדים או משלמים, עצם העובדה שאנחנו מאפשרים לישיבות ליהנות ממאגר של אברכים שהוכיחו את עצמם בלימוד עם בחורים, זו כבר עזרה גדולה מאוד לישיבות.
"כשלוקחים בחור שמתקשה בלימוד ונותנים לו את הגישמאק בלימוד, הוא מתחיל לקלוט את המאור שבה וממילא הוא כבר מתחיל לחזור למוטב וכל הבעיות האחרות נעלמות או הופכות הרבה פחות משמעותיות".
