כשיגיע השידוך – זה ירוץ

בסמיכות ליארצייט של קודש הקדשים רבן של ישראל רבי אברהם ישעיהו קרליץ זצוק"ל – מרן החזון איש, נביא מעשה שסיפרו הגרב"צ פלמן זצ"ל, כפי שנשמע מפי המגיד מישרים הג"ר מנחם שטיין שליט"א ששמעו מהגרב"צ, שסיפר ששמע את הדברים הללו מפי בעלי המעשה, ואלו הם דבריו –

מעשה היה בבחורה טובה, ממשפחה טובה, וכאשר הגיעה לתקופת השידוכים כל שידוך שהוצע לה לא התקדם לשלב המעשה, אלא בדרך כלל, הבחור לאחר פעם או פעמיים היה מוריד את ההצעה הזו בתירוץ כזה או אחר, וכך עברה במשך תקופה ממושכת הרבה הצעות וכולם לא חפצו בה . הרגשתה של הבחורה היתה מאוד פגועה מהמצב הזה, שכולם אינם חפצים בה, ובזמן שיתר בנות גילה, כל אחת בזמנה מוצאת את זיווגה, הרי היא נשארת בודדה וגלמודה וכולם דוחים אותה השכם והערב . יום אחד החליטה במר ליבה להיכנס אל החזון איש, ולבכות לפניו על מצבה, אולי מתוך החדר הקדוש הזה תבוא לה הישועה, באיזו ברכה או הבטחה.

ואכן כך עשתה. נכנסה אל החזון איש וספרה לו על מצבה, כשהיא בוכה לפניו ואומרת "האם באמת אני כל כך גרועה, כזאת כלומניקית, שכולם לא רוצים אותי "? החזון איש שמע בקשב רב את דבריה, וכשגמרה לשפוך את שיחה לפניו, פתח את פיו ואמר לה בצורה שלוה ורגועה, "אני רוצה לשאול אותך משהו, אבל תעני לי על כך תשובה אמיתית". וכך התחיל בדבריו ואמר – "אם למשל, אני רוצה לשלוח מכתב למשפחת לוי מרחוב רבי עקיבא 35 , ואני אמסור לך את המכתב, וכאשר תעברי ברחוב הזה תעלי לביתם ותמסרי להם את המכתב. ואת הולכת ומגיעה לבנין הזה, ואת רואה שמדובר בבנין גדול עם הרבה דיירים ואין בו תיבות דואר שכתובים בהם שמות הדיירים וכשאת מתחילה להתבונן בדלתות את רואה שגם ברוב הדלתות לא כתוב שם המשפחה, מה תעשי כדי למצוא את משפחת לוי "? החזון איש סיים את שאלתו והמתין לתשובת הבחורה. הבחורה היתה נבוכה מהשאלה שפתאום החזון איש שואל אותה, שלכאורה אינה קשורה לנושא ושתקה במבוכה . החזון איש ראה שהיא לא משיבה, פנה אליה שוב ואמר: "אני רוצה לדעת מה את עושה במצב כזה, איך תמצאי את ביתם של משפחת לוי "?

הבחורה ראתה שהשאלה היא אמיתית, והחזון איש רוצה לקבל תשובה, התחילה להשיב בהיסוס מה ואמרה, "אני אדפוק בדלת הראשונה בבנין, וכשיפתחו אני אשאל אותם, האם כאן משפחת לוי ." החזון איש קבל את תשובתה והמשיך בשאלה: "ומה תעשי אם יענו לך שכאן זה לא משפחת לוי, אלא משפחת כהן "? השיבה הבחורה: "אשאל האם גרים כאן בבנין משפחת לוי .

מעתה המשיך החזון איש ואמר: "תארי לך שאת דופקת בדלת הראשונה, וכשאומרים לך שכאן זה לא משפחת לוי אלא משפחת כהן, את תתחילי לצעוק עליהם 'מה החוצפה הזו למה זה לא משפחת לוי, עד שטרחתי לבוא לכאן אתם אומרים לי שאינכם משפחת לוי', וכי שייך לטעון כזו טענה?! בודאי שלא ! מה יש לצעוק על כך שאינם משפחת לוי, משפחת לוי גרים בקומה העליונה, ובקומה הראשונה גרים משפחת כהן, מי שרוצה לפגוש את משפחת לוי עולה למעלה ומגיע אליהם , ואין שום סיבה לכעוס ולצעוק על כך ."

עתה, פנה החזון איש אל הבחורה ואמר, "תדעי לך, ברגע שמציעים לך שידוך מסוים, ואת שומעת תשובה שלילית מהצד של הבחור, הפשט בזה הוא שהשידוך הזה הוא לא השידוך שלך! את צריכה להתחתן עם אחד שנניח קוראים לו לוי ולא כהן. ואם היתה הצעה של כהן, הוא אמר לך תשובה שלילית האם שייך לצעוק עליו למה אתה כהן ולא לוי? להיפך, את צריכה להודות שברוך ה' לא התחתנת עם מישהו שהוא לא השידוך שלך. אין בזה שום ראיה שאת יותר טובה או פחות טובה ממה שאת באמת בעצמך, אלא פשוט זה לא השידוך שלך! ברגע שיבוא השידוך שלך – שיבוא הבחור ששמו לוי, תראי שהשידוך ירוץ במהרה ולא תהיה שום תשובה שלילית ."  ובאמת כך הווה, בשעה שהגיע השידוך המיועד לאותה בחורה, לא היו בו שום עיכובים ובזמן קצר התנהלו העניינים עד שזכתה להיות כלה בשעטו"מ

(שלמים בציון)