ישיבת רבנו חיים ברלין שבניו יורק איכלסה בתוכה במהלך השנים רבים מתופסי התורה שבארצות הברית של אמריקה. רבבות צמחו מתוכה לבעלי קומה רוחנית ועוצבו בדרכה הייחודית.
מי שהשפיע רבות על אותה אווירה נפלאה היה ראש הישיבה הבלתי נשכח. מרנא בעל הפחד יצחק זללה"ה שטבע בה את אופייה הייחודי והעמקני. ר' יצחק הוטנר לצד היותו עמקן ובעל מחשבה היה מחנך בכל יישותו. כל מעשה שלו לווה במחשבה וכוונה. לכל תגובה שלו הייתה משמעות.
ומעשה שהיה כאשר בזמן מסוים הישיבה נקלעה לקשיים כלכליים. הנהלת הישיבה ביקשה להביא מסריט מקצועי שיצלם את הבחורים בלימודם ובתהלוכותיהם, דבר שהיה נדיר באותם ימים. על ידי כך רצו בהנהלת הישיבה לעורר את התורמים לתרום ולהזיל מכספם לישיבה. לצורך כך ביקשו מראש הישיבה שיורה לתלמידים להתחזק בסדרים ביום הצילומים כדי שהאווירה תורגש כראוי מבעד לעדשת המצלמה…
ר' יצחק הוטנר התנגד נחרצות לכל העניין. הוא הורה שלא לקיים את הצילומים כלל וכלל!
את נימוקו הוא שאב מפרשת השבוע.
בחז"ל מבואר שטעם הדלקת המנורה הוא שיהיה עדות לכל באי עולם ששכינה שרויה בישראל. במנורה נעשה נס שהנר המערבי דלק בתמידות ללא קשר למידת השמן שהוכנסה בו. הנס הזה הוא עדות על השראת השכינה בישראל.
הקשה הפחד יצחק: הלא את המנורה כמעט ואף אחד לא ראה, אפילו עם ישראל לא זכו לחזות בניסי המנורה. הלא המנורה שכנה בדרום ההיכל במקום אליו נכנסים מספר קצוב של כהנים ספורים בכל יום. לא כל שכן שכל באי עולם אין להם את האפשרות לחזות בפלא הניסי של נר המערבי, אם כן היכן העדות כאן לכל באי העולם?
אלא שהביאור הוא, שבית המקדש הוא מקור השפע של העולם, מספיק ששבט הכהנים הנבחר שנמצא במקום המקודש ביותר לעולם כולו חשוף לניסים נוראים אלו. כאשר הם מתחזקים ע"י ראיית הניסים באמונת אומן בבורא העולם ממילא כל העולם כולו מתעלה בבחינת האמונה הזו. אין באמת צורך להראות לכולם את הניסים. כאשר במקור העולם יש חיזוק הוא מחלחל ומשפיע על כל העולם.
כן הוא בנידון דידן, הטעים הפחד יצחק להנהלת הישיבה. כאן בישיבה הקדושה הרי מונח מקור השפע. שבט לוי של כל דור ודור עמלים כאן על עבודת ה' כסדר דבר יום ביומו. אם כאן יתחזקו באמונה ובלימוד לא יצטרכו להצגות מעין אלו שאתם חפצים בהם. התורמים ממילא יתעלו ויתחזקו ויבינו את חשיבות התמכין דאורייתא…