"באותו היום היתה זו כבר הפעם השניה באותו חודש שלצערי הנחתי תפילין מאוחר מאוד" – סיפר י', יהודי יקר, שכמו כולנו, משתדל להתקדם ולהתחזק בתורה ויראת שמים; וכמו כולנו, לא תמיד מצליח. "בעודי יוצא מהשטיבלאך המקומי חשבתי לעצמי באכזבה: 'עם קצת יותר מאמצים ודאי הייתי מצליח להתעורר בזמן ולהתפלל בטלית ותפילין כמו יהודי כשר'.
"בלב כואב הרמתי עיני למרום ואמרתי: 'רבונו של עולם, אני מקבל על עצמי לא לאחר את הנחת התפילין. אקום בזמן, אתפלל במניין בשעה רגילה ולא במניין המאוחר ביותר בשטיבלאך, אנא ה', עזור לי, תן לי כוחות מחודשים כדי שאוכל לעמוד בקבלתי'.
"למחרת, כאשר הקצתי משנתי, השעה היתה אחת עשרה בבוקר. כעסתי על עצמי כיצד לא התעוררתי לקול השעון המעורר, הן רק אתמול קיבלתי על עצמי להניח תפילין בשעה מוקדמת, והנה תיכף חצות יום עובר.
"בשעת אחה"צ נהגתי ברכבי בכביש מהיר. לצידי נסעה ניידת משטרה והשוטרים שנסעו בה הביטו לתוך רכבי. נזכרתי שאינני חגור, וכנראה שאת זאת שוטרי התנועה רצו לראות. לא יכולתי לחגור כעת, שכן הללו לא הורידו עיניהם מעלי. לאחר נסיעה של כחמש דקות בערך נתבקשתי לעמוד בצד. או אז הבנתי שאין לי מה להפסיד וחגרתי את עצמי מול עיני השוטרים.
"לאחר שהצגתי את הרשיונות, שאל השוטר: 'מה עם הרצועה?' כוונתו היתה כמובן לחגורת הבטיחות. מה הבעיה עם הרצועה? עניתי, הלא הנך רואה שאני חגור. 'אני רואה שאתה חגור, אבל שמת את הרצועה מאוחר מדי. אני רושם לך דו"ח, יש לך אפשרות לערער על כך בבית המשפט'.
"תיכף כשאמר את דבריו, שמעתי את ריבונו של עולם אומר לי: 'שמת את הרצועה (רצועת התפילין) מאוחר מדי'… נזכרתי בדברי 'חובת הלבבות' בשער הבטחון, שכאשר אדם יתקן את חטאו, תיעלם הסיבה להיזקו, ואויביו ומבקשי רעתו לא יוכלו להרע לו'. שוב נשאתי תפילה: 'ריבונו של עולם, אנא סלח לי, הבנתי את המסר, החל ממחר אני מבטיח להניח תפילין בזמן'.
"לפתע, ללא כל סיבה הנראית לעין, לאחר שהשוטר החל לרשום את הדו"ח, אמר: 'אבוא לקראתך, הפעם אתן לך אזהרה בלבד, זאת אומרת שאמנם כעת לא תקבל קנס, אולם בפעם הבאה שתיתפס, תקינס בכפל כפליים'.
"בדו"ח שהוגש לפני הדגיש השוטר את המילים: 'אמנם היה עם רצועה, אך שם אותה מאוחר מדי'. שמרתי את הדו"ח בביתי כדי להזכיר לעצמי לא לאחר את זמן הנחת התפילין, וכמובן עשיתי על כך תשובה מלאה, ואכן בסייעתא דשמיא, כבר שנים שלא איחרתי מלהניח תפילין ואף הנני מעשרה הראשונים במניין הראשון.
"בפסח אשתקד בעת הניקיונות, מצאתי דו"ח זה מונח בין מסמכיי, אולם כשביקשתי שוב לקוראו, 'גיליתי' שהכתב נעלם כליל, תוכן הדו"ח נעלם כלא היה. כששאלתי מביני דבר אמרו לי שמחיקת הכתב נגרמה בעקבות סוג הדף המשמש לכתיבת דו"חות, אמנם אני ראיתי בזה מסר משמים, והיינו מאחר ועשיתי על כך תשובה שלמה ולא נכשלתי שוב בחטא זה, הקב"ה מחק לי את אותו החטא".
(מתוך קונטרס 'שער הבטחון המבואר' – משנתה של תורה)