"ושמרתם את כל חוקותי…. ועשיתם אותם" (י"ט ל"ז)
לפני שנים ביקר כאן בלייקווד – מרן האדמו"ר מוויז'ניץ שליט"א, על ישראל הדרתו בקרית וויז'ניץ בני ברק – עוד בחיים חיותו של אביו מרן הגה"ק בעל "ישועות משה" זי"ע – והמתנתי לשעת הכושר להיכנס אליו באכסנייתו, ואז נכנסתי אליו לנועם שיח, ובתוך דבריו אמר לי רעיון שנתחדש לו.
וכה אמר לי: איתא בחז"ל (מס' ברכות דף ה' ע"א): אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו, פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה. ולכאורה איך שייך שפשפש ולא מצא, הלא אין עבירה כביטול תורה, ואיך שייך שבעת שמפשפש הוא לא מוצא עוון, ורק אח"כ הוא תולה בביטול תורה.
חשבתי, שבעצם הרי "יסורים" – הם דבר טוב להאדם, וכמו שמבואר בספר "אור החיים" הקדוש (דברים ד', כ"ט ד"ה ובקשתם) שעל ידי היסורים נמתקים עוונותיו של האדם, וזה תועלת גדולה לאדם בעולם העליון שעוונותיו מתכפרים בעולם הזה. אלא שלפעמים יש מצב, שהיסורים הם כל כך גדולים וקשים ר"ל, עד שזה מפריע לו כבר בעבודת ה'! – הוא אינו יכול ללמוד ולא להתפלל.
זהו מה שאמרו חז"ל "אם רואה אדם שיסורין באין עליו" – שהיסורים הם רבים וקשים ואינם מסתלקים הימנו – "יתלה בביטול תורה" – "יתלה" – יתלה עצמו לבקש מהקב"ה – ויאמר – רבונו של עולם – היסורים האלו גורמים לי ל"ביטול תורה" – אינני יכול ללמוד! – אינני יכול להתפלל! – היסורים מפריעים לי בעבודת ה'!
סיים הרבי שליט"א: כל אדם יש לו את "חבילת היסורים" שלו – ואני בתוכם – היסורים המה טובים מאוד, וצריכים ליתן להקב"ה שבח והודאה על כך. אמנם לפעמים אני מרגיש שהיסורים גורמים לי שלא אוכל לכוון כראוי בעת קריאת שמע, אזי הנני מבקש ומתחנן ואומר – "רבונו של עולם – עד כאן"…
******************************
מספרים שבחור אחד בא לפני הגה"ק בעל "חזון איש" זי"ע ונפשו בשאלתו, שהיות שהוא זכה לחזור בתשובה שלימה, אך הוריו עדיין לא זכו לכך – אם כי הוא מסתופף בביתם כל היום – אזי הוא שואל, כשהוא מברך או מתפלל, שהדין הוא שאסור לברך כנגד שערותיה של אשה נשואה, איך יוכל לברך או להתפלל כשאמו לידו, שכן לדאבוננו היא אינה שומרת עדיין על כיסוי הראש כנשים הצנועות.
ענהו ה"חזון איש": במשנה ברורה (סי' ע"ה, סק"ה) מבואר שדי בעצימת עינים, ועל כן תסתכל בסידור, ודי. אבל לבו של הבחור נקפו, ועל כן חזר ושאל "אולי מוטב צידוד כל הגוף, שלא תהיה אמי מולי?!"
ה"חזון איש" הזדעזע ואמר בגערה "אם ההלכה מתירה, רצונך להחמיר על חשבון כבודה של אמך?! להתריס, להפנות אליה גב?! ואם היא תקום ותטרח להגיש לשולחן, ותסתובב סביב, אתה תשיר 'אשת חיל' ותסתובב כנגדה כסביבון?! זו 'חומרה' שתצית אש בבית, ואש גדולה ממנה בגיהנם!"
******************************
ידידינו המשפיע המפורסם הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א סיפר עובדא נפלאה ששמע בענין כח תפילת ההורים על בניהם, וכך סיפר:
לאחרונה באה כלה 'בעלת תשובה' בברית האירוסין. בהתקרב מועד הנישואין, ביקשו העסקנים מכמה נשים צדקניות שתבואנה להשתתף בשמחת הנישואין לשמח את הכלה. והנה אחת מאלו, כשבאה למקום הנישואין, חיפשה את אֵם הכלה, כדי לברכה בברכת 'מזל טוב', אלא שנעלמה מעין כל, עד שמצאה אותה יושבת ב'מטבח' כשפניה זועפים, מלאה טענות כרימון… משנשאלה 'מדוע פנייך רעות היום' לעת שמחת כלולות בתך הכלה המהוללה בכל התשבחות… ענתה "כיצד אוכל לשמוח כשבתי הכלה הפנתה לי עורף, עזבה את ביתי ואת דרך חיי, ונהפכה לבעלת תשובה גמורה, ומה גדול צערי כי איננה הראשונה אלא שלישית מבין בנותיי שעשו את הדרך הלזו ושבו בתשובה שלימה"…
כשמוע האשה את דבריה תמהה בפניה – כיצד אכן אירע דבר כזה שממשפחה אחת כבר שבו ג' בתשובה, ולא ידעה אם הכלה מה לענות, אבל סיפרה כי כל ה'קשר' שבינה ובין החרדים לדבר ה' היה, שלפני כעשרים שנה השתתפה ב'סמינר' לבעלי תשובה, אבל כל הדיבורים שנאמרו שם לא נקלטו במוחה ולא השפיעו עליה מאומה. בתוך הדברים סיפרה שבסוף הסמינר נתנו לכל אחת דף כתוב, והובטח להם ש'סגולה' גדולה להצלחה ולברכה יש באמירת הנכתב באותו דף, ומאז היא אומרת אותו בכל יום – אעפ"י שאינה מבינה מאומה מהנאמר בו. האשה שאלה אותה שמא נמצא הדף ברשותך, אמרה כן, והוציאתה מחיקה שם נתגלה הסוד – כי על הדף הודפס 'תפילת השל"ה', ואף שאשה זו לא ידעה מאי קאמרה, מ"מ זכתה ששלוש מצאצאיה שבו בתשובה שלימה וגמורה…
והנה, אם כך היא שכר אמירת "תפילת השל"ה" בלא ידיעה ובלא כוונה, בלא בכיות ותחנונים, ק"ו לדידן שאנו יודעים את הנאמר בה, אם נתפלל כראוי, בוודאי נפעל דברים נשגבים ורוב נחת דקדושה מכל יו"ח.
******************************
הגה"צ רבי יעקב גלינסקי זצ"ל היה מספר, שבשעתו ביקש ממנו מרן ה"חזון איש" זצ"ל לטפל באיזה בעל תשובה שהגיע מקיבוץ חילוני ללמוד בישיבת פוניבז', ושאל את ה'חזון איש', איך ובמה זכה הלה לחזור בתשובה, והרי אדם זה אכל נבילות וטריפות? ענה לו ה'חזון איש': "דמעות אינן הולכות לאיבוד, בשעה שאביו יצא לתרבות רעה, שפך סבו עליו דמעות שלא הועילו על בנו, אבל עומדות עתה לנכדו"…
ובספר 'לשכנו תדרשו' חלק ב' מביא שהגה"ק הסטייפלער זצ"ל היה אומר, שלפעמים רואים שמבית פשוט ביותר, יוצא תלמיד חכם וצדיק, וזה מחמת שאיזו סבתא שלו שפכה לבה בתפילה ובדמעות שתזכה לבנים תלמידי חכמים, ואם זה לא עזר לבנים, הרי זה עוזר לנכדים, ובדור הראשון של הסבתא שלא ראו את הנכדים, חשבו מתוך ראיה קצרה שתפילותיה הלכו לאיבוד חלילה, ולבסוף מתברר ששום תפילה אינה חוזרת ריקם…
(מתוך נועם שיח- מכון אפריון לשלמה –וילך תש"פ)
