יום ראשון ג' באלול תש"פ
האם חובה לשרוף את ה'חלה' לאחר הפרשתה?
'קדשים' טמאים – מצוה לשורפם, ונחלקו הראשונים אם מצוה זו היא מדאורייתא או מדרבנן; ואף שריפת 'חלה' טמאה בכלל מצוה זו. ולכן, בזמן הזה, שכולנו 'טמאי מתים', וממילא גם החלה שאנו מפרישים טמאה היא – מצוה לשרוף את החלה.
ורבים נהגו להקל בדבר, ויש שפירשו כי מפני הטורח שבשריפה נוהגים לקוברה, ואם קשה לקוברה, ניתן לעוטפה ולהשליכה לאשפה. אך יש שכתבו שאין להקל בדבר, וחובה לשורפה. ויש שכתבו שמצות השריפה לא נאמרה אלא ב'כזית'.
ברם, חלה בחוץ לארץ – שהיא מדרבנן – מותרת באכילה לכהן שהוא טמא מת, ובלבד שלא יהיה טמא בטומאה היוצאת מגופו; ויש מקומות בחוץ לארץ שאכן נהגו לתת את החלה לכהן טהור.
[שו"ע תקו, ד, משנ"ב כח-לא, ושעה"צ מח; ביאורים ומוספים דרשו, 30]
מהי הכמוּת שמפרישים מהבצק בהפרשת 'חלה'?
מדאורייתא, ניתן לקיים את מצוַת הפרשת 'חלה' בכל כמוּת שמפרישים מהבצק, או המאפה; וחכמינו ז"ל תיקנו שיעורים שונים להפרשה. אולם, בזמן הזה, שהחלה בלאו הכי נשרפת, כדלעיל – אין מפרישים כשיעורים אלו שקבעו חז"ל, אלא 'משהו' מהבצק. אולם, מנהג בני אשכנז להפריש לכתחילה 'כזית' (17-50 סמ"ק, לשיטות השונות).
ובהפרשה מכמוּת קטנה מאוד, כגון מלחמנייה ש'התחייבה' בהפרשת חלה במאפייה, וכעת אין ביד המפריש אלא לחמנייה אחת; וכן בהפרשת חלה מִסָפֵק – אף למנהג בני אשכנז ניתן להפריש פחות מכזית. ויש שכתב שבהפרשת הכזית, ראוי להתנות שאם לבסוף לא ישרפו את החלה, תחול ההפרשה רק על פחות מכזית, ואזי פטור מלשורפה, (ראה לעיל).
[שעה"צ תקו, לו; ביאורים ומוספים דרשו, 24 ו־30]
כיצד ניתן לצרף שני בצקים לכמוּת המחייבת בהפרשת 'חלה'?
בצק אינו 'מתחייב' בהפרשת 'חלה', אלא כאשר יש בו 'שיעור חלה', דהיינו, שכמוּת הקמח היא לפחות ארבעים ושלוש 'ביצים' וחמישית הביצה, (כ־2,160-4,299 סמ"ק, לשיטות השונות).
ושני בצקים, או שני מאפים, שאין בכל אחד מהם שיעור חלה, אך בשניהם יחד יש שיעור חלה – ניתן לצרפם יחד ולחייבם בהפרשת חלה, על ידי הנחתם בכלי אחד.
ושני בצקים או מאפים שיש בכל אחד מהם שיעור חלה, ניתן להפריש חלה מזה על זה; ולכתחילה צריך שבשעת ההפרשה יהיו שניהם בחדר אחד, ואם מונחים בכלים נפרדים, יהיו הכלים פתוחים וסמוכים זה לזה.
ושני מינים שהאדם מקפיד שלא יתערבו זה בזה – אם אין בכל אחד מהם שיעור חלה, לא ניתן לצרפם לשיעור חלה, אבל ניתן להפריש מזה על זה.
[משנ"ב תקו, כז; ביאורים ומוספים דרשו, 27]