ידוע ומפורסם מה שאומר השל"ה הקדוש על הכתוב 'שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", שבראשו של האדם יש שבעה שערים שדרכם הוא קולט מידע או משתף מידע עם אחרים: שתי אוזניים, שתי עיניים, שני פתחי האף והפה.
אומר השל"ה הקדוש שהתורה מרמזת לנו: שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", בכל כזה פתח של הגוף עליך לשים שופט ושוטר. השופט יבחן את מה שאתה עומד לשמוע, האם זה רצון ה'? האם אין כאן דברים שסור לשמוע? ולאחר שהשופט יקבע אם כן או לא, ידאג השוטר ליישם את החלטת השופט, לסגור את האוזן ולא לשמוע לדברי לשון הרע ורכילות.
כך גם בפה צריכים להציב שופט, מה שאני עומד לומר עכשיו זה תקין? זה בסדר? האם הדיבור שאני עומד לדבר הוא כרצון ה'? שיש בזה חשש של שקר, או לשון הרע, או אונאת דברים או כל איסור אחר חלילה? וכמובן גם שוטר שישגיח שמה שלא צריכים לדבר, אכן לא יצא מהפה.
על כך יש להוסיף שקריאת הפרשה הזאת, פרשת שופטים, יוצאת בתחילת חודש אלול ולא בכדי, זה רמז שהקדוש ברוך הוא שולח לנו בכל שנה לפני ראש השנה, יום המשפט הגדול והנורא.
והמסר הוא מאוד חד ומאוד ברור: כל אדם באשר הוא, יהיה חייב לעמוד למשפט. אף אחד אינו יכול להימלט מכך, אבל מה שכן אפשר לעשות זה שכל אחד ידאג לשפוט את עצמו – כמו שאומרים חז"ל "אם יש דין למטה, אין דין למעלה".
אדם שישפוט את עצמו ואת מעשיו, אדם שידקדק בכל מה שנכנס לפה, לעיניים, לאוזניים שלו, הוא מגיע לדין שלמעלה ומגלה שמצבו מצוין, אבל בשביל זה צריך לשפוט נכונה את כל מעשיו ולהתנהג בהתאם בכל ימות השנה, וביתר שאת בחודש אלול לקראת יום המשפט.
המסר הזה עולה גם מהמשך הפרשה, וחוזר על עצמו שוב ושוב. אנחנו רואים בפרשת עיר מקלט שחז"ל הקדושים אומרים לנו שלפעמים קורה שאדם הורג את חבירו במזיד וראוי למות בגין מעשיו אבל לא היו עדים והתראה, וחברו הורג מישהו בשוגג וראוי לגלות על כך לעיר מקלט אבל לא היו עדים שיכולים להעיד על מעשיו וממילא אין גואל הדם יכול לרדוף אחריו ולהרוג אותו, כך שאין לו סיבה להגיע לעיר מקלט.
מה עושה הקב"ה בכזה מקרה? מזמן אותם לפונדק אחד, הרוצח בשוגג הורג את הרוצח במזיד, והפעם יש עדים שרואים שבשגגה יצא הדבר מתחת ידו, גואל הדם תחיל לרדוף אחריו והוא נאלץ לברוח למקום שאליו הוא שייך – עיר מקלט!
כך גם בעגלה ערופה, זקני העיר יורדים אל נחל איתן ועורפים את העגלה, הם אומרים 'ידינו לא שפכה את הדם', אבל חז"ל אומרים שמהעגלה הערופה יוצאים תולעים שמגיעים עד למקומו של הרוצחים וחושפים אותו לעין כל.
נמצאנו למדים שאף אחד אינו נמלט מן הדין, וכל אחד מקבל במוקדם או במאוחר את מה שמגיע לו. לטוב ולמוטב.