לרגל סיום החלק השלישי במשנה ברורה במסגרת 'הדף היומי בהלכה', התכנסו בבית מרן שר התורה שליט"א חשובי רבני ופוסקי העיר בני ברק, במטרה לחלוק כבוד ללומדי 'הדף היומי בהלכה' • מרן שר התורה שליט"א בדברי ברכתו: "לימוד הלכות שבת נותן טעם לשבת" • רב מערב בני ברק, הגרש"א שטרן שליט"א: "רק כשזוכרים – בימי החול דייקא – את יום השבת, אפשר לעשות מלאכה בימי החול" •הגאון רבי שריאל רוזנברג שליט"א מעיד: "בזכות מפעל 'הדף היומי בהלכה' נלמדות הלכות שעד כה היו לומדים רבים שדילגו עליהן" • הגרי"מ שטרן שליט"א הצביע על הלכות שנוגעות לחיי היום יום, ואשר מסתתרות דווקא בהלכות אלו העוסקות בדיני עירובין
מעמד נכבד של סיום חלק ג' במשנה ברורה במסגרת הדף היומי בהלכה ויריית הפתיחה לקראת הכנסיה העולמית של 'דרשו', שתתקיים בע"ה בעוד פחות משבועיים, בשב"ק פ' בא בקונטיקט שבארה"ב, התקיים במעונו הצנוע של מרן שר התורה שליט"א שבבני ברק. שם, בבית שמשם יוצאת הוראה לישראל, נערך המעמד שהיה ללא ספק לגולת הכותרת במסגרת האירועים המתקיימים בבתי גדולי ישראל שליט"א, ואשר נערכים לקראת היום הגדול שבו יציינו עשרות אלפי הלומדים את סיום החלק השלישי במשנה ברורה שנלמד במסגרת 'הדף היומי בהלכה', ותחילת לימוד הלכות עירובין.
בבית רם ונישא זה, הוזז לשעה קלה הסטנדר שלידו נראית תדיר דמותו של רבינו, מרן שר התורה שליט"א, שהתפנה מסדרי לימודיו הקבועים במטרה לחלוק כבוד ללומדי הדף במסגרת 'דרשו'. וכך, כשהוא יושב בראש השולחן וכשלצדדיו מסובים חשובי רבני ופוסקי ההלכה מעיר התורה בני ברק, ובהם: הגאון רבי שריאל רוזנברג שליט"א – מג"ש בדף היומי בהלכה וראב"ד בד"ץ בני ברק ורב שכונת רמת דוד, הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א – מג"ש בדף היומי בהלכה וחבר בד"ץ זכרון מאיר ב"ב ואב"ד שערי הוראה, הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א – חבר בד"ץ זכרון מאיר ב"ב, הגאון רבי ישראל מרמרוש שליט"א – חבר בד"ץ ב"ב, ורב שכונת שיכון ג' ב"ב, הגאון רבי שמעון גלאי שליט"א – מג"ש בדף היומי בהלכה ורב קהילת מנחת יהודה וחניכי הישיבות שיכון ה', הגאון רבי יהודה סילמן שליט"א – אב"ד בד"ץ בני ברק ורב ביהמ"ד קהל חסידים רמת אלחנן, הגאון רבי אליהו מן שליט"א – מראשי ישיבת אור ישראל תלמידו ונאמן בית מרן שה"ת שליט"א, הגאון רבי יצחק לוקסנבורג שליט"א – מג"ש בדף היומי בהלכה ורב שכונת נאות שמחה מודיעין עילית, הגאון רבי חזקיהו אברהם ברוידא שליט"א – מג"ש בדף היומי בהלכה ודומ"ץ בד"ץ בני ברק, הגאון רבי שלמה גוטפריד שליט"א – מג"ש בדף היומי בהלכה ורב שכנת גני הדר פתח תקוה, הגאון רבי חיים אונגר שליט"א – מג"ש בדף היומי בהלכה, משגיח ישיבת שערי תורה, הגאון רבי יהושע ברכץ שליט"א – מג"ש בדף היומי בהלכה וראש כולל עץ חיים ורב קהילת יוצאי צרפת.
לאחר שקיבל סקירה קצרה מראשי הארגון אודות מפעל 'הדף היומי בהלכה' – ענף אחד מתוך ענפי הפעילות המסועפים של הארגון שהפך לשם נרדף להרבצת והשרשת התורה בדורנו – ניכר היה שצהבו פניו משמחה. הסקירה שלימדה כי "ישנם עשרת אלפים אברכים ובחורים שנבחנים בכל חודש, לאחר שלומדים בכל יום דף אחר דף במשנה ברורה, וזאת לצד יותר מאלף שיעורים בהם עוסקים ב'דף היומי בהלכה'" הצליחה לגרום לקורת רוח, במקום זה שבו ההלכה מהווה יסוד מוצק שסביבו נע ציר החיים, בכל ה'מעת לעת'.
ובהינתן האות, פתח נאמן ביתו של מרן שר התורה ומקורבו, בדברים אותם התבקש למסור, וכה אמר לאחר נטילת רשות "דברים שהרב אמר לי לומר בשמו למעמד גדול וכביר זה":
"שבת קודש הרי היא יסוד האומה, יסוד התורה. בכל הדורות מסרו יהודים את נפשם על קיום השבת ועל כבוד השבת. הח"ח אומר בהקדמה שא"א לשמור שבת בלי ללמוד הלכות שבת. כך שחוץ מעצם קיום מצוות 'תלמוד תורה' בלימוד הלכות שבת, כאשר לומדים הל' שבת מקיימים את השבת שכן אי אפשר לשמור את השבת בלי ללמוד הלכות שבת.
"אך מעבר לכך, ישנו טעם נוסף: לימוד ההלכה של כל מצוה נותן כידוע טעם במצוה. ואם כן, הרי שלימוד הל' שבת – מלבד השמירת שבת – כוחו יפה לתת טעם אחר בשבת. וזה הפשט ב'טועמיה חיים זכו'. וכי מה טועמים, את החמין? 'טועמיה' משמע שלומדים הל' שבת, אז סופגים את טעמה של השבת וזהו 'טועמיה' – אשר 'חיים זכו'".
להלן אמר, כי אמר למרן שליט"א בעת שהורה לו לומר את הדברים דלעיל, כי "קדוש ה', גאון עוזנו, רבי אהרן לייב זצוק"ל היה רגיל על לשונו לומר את דברי הח"ח הקדוש, שמי שמתחיל להתעסק בצרכי שבת, הרי שמשעה זו כבר יוציאו אותו מהגיהנם ואין צריכין להגיע לתוספת שבת בשביל זה. ואמר על כך הגראי"ל זצ"ל, 'איך ויל צו לייגן, אני רוצה להוסיף, וכי ללמוד הל' שבת זהו פחות הכנה לצרכי שבת?' הרי לנו הלכה למעשה, שכל מי שלומד הל' שבת זהו ה'הכנה' הראויה לצרכי שבת, שכוחו יפה אף להוציאו מהגהינום".
לסיום ביקש להביע את הערכתו לראשי 'דרשו', בהורמנא דמרן שליט"א: "כתב בגמרא שר' אלעזר בן חרסום מחייב עשירים. ר' דוד הוא ה'מחייב' של הדור הזה. מרן שליט"א הזכיר את דבריו של מרן הגראי"ל זצ"ל שאמר כמה פעמים שאנו מחוייבים הכרת הטוב מיוחדת לנדיב ר' משה רייכמן ז"ל, שסלל דרך חדשה בנתינת צדקה. וכך אפשר לומר על ר' דוד, שעשה מהפך בדורינו, עם פעליו הכבירים להתמדת התורה, לידיעת התורה ולעמל התורה. הוא משקיע כח ונשמה ולב להרביץ תורה ולהאדירה בכל תפוצות ישראל.
"וברכתו הלא אמורה: התורה נותנת חיים וברכה. שבת קודש נותנת חיים וברכה, כי היא מקור הברכה. ואם זוכה כ"כ הרבה להפיץ תורה, שתורה זוהי חיים, כ"כ הרבה להפיץ שבת קודש שטועמיה חיים זכו, יזכה בע"ה לחיים ארוכים בבריאות איתנה והצלחה, ושיזכו הוא ובני ביתו שכל יוצאי חלציו יהיו תלמידי חכמים יראים ושלמים".
לזכור את השבת בימי החול
לאחר שהובאו דבריו של מרן שליט"א, כובד בסיום ח"ג הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן שליט"א, רב מערב העיר בני ברק ומבי דינא רבא דמרן בעל ה'שבט הלוי' זי"ע. הגרש"א ערך את הסיום על הסימן האחרון בח"ג, בדין העוסק בהולך במדבר ואינו יודע מתי שבת. "מה יעשה, מונה שבעה ימים מיום שנתן אל לבו שכחתו, ומקדש את היום השביעי בקידוש והבדלה. ולמרות שמבחינת המלאכות אין הבדל בין כל שבעת הימים, בכל ששת הימים שהם ימי החול שהוא מונה לפי חשבונו אסורים מלעשות מלאכה יותר מכדי צרכו וחיותו, וגם בשבת מותר לעשות מפני פיקוח נפש.
"יש ווארט נפלא מהגאון: 'זכור את יום השבת לקדשו – ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך ויום השביעי שבת לא תעשה כל מלאכה'. מהו כפל הלשון "כל מלאכתך" ו"כל מלאכה"? אלא שנצטווינו לקיים 'זכור את יום השבת לקדשו', אל תשכח מתי שבת, ורק עי"ז תוכל ששה ימים לעשות את כל המלאכות, ובשבת לא לעשות כל מלאכה. אך אם לא תזכור מתי שבת, לא תוכל לעשות כל מלאכה גם בימי החול, וגם בשבת לא לקיים את מצוות 'ביום השביעי תשבות'. הרי לנו, שאת מצוות שביתת השבת אפשר לקיים רק כאשר זוכרים מהשבת בכל ימי החול. ואיך אפשר לזכור את השבת באופן מעולה יותר מאשר ללמוד את הלכותיה?"
ותיכף לסיום התחלה. בתחילת חלק ד' כובד הדיין הרה"ג רבי שריאל רוזנברג שליט"א, שלמד את הסעיף הראשון בהלכות עירובין בדין 'ארבע רשויות לשבת'. אחר הזכיר את דבריו של מרנא ה'חפץ חיים' שאמר להגר"מ שפירא מלובלין זצ"ל, מחולל רעיון 'הדף היומי', שבשמים מכבדים את האדם לפי המסכתות שלמד: מושיבים כל אדם ואדם על הכסא של המסכתא שאותה למד, לפום דרגתו. ו'עד היום כנראה שהיו הרבה כסאות ריקים, מסכתות שלא למדו אותם, וע"י המפעל של 'הדף היומי' גם כיסאות אלו התמלאו…
"על דרך זה אפשר לומר שאמנם הרבה למדו משנה ברורה, אך הרבה מאד מהם כשהגיעו לסי' שמ"ה, דילגו את הל' עירובין שכידוע הן מההלכות הקשות. אך עתה, לאחר שהתקבע רעיון 'הדף היומי בהלכה' גם כיסאות אלו מתמלאים בהמוניהן…"
הלכות מצויות
הגאון רבי יעקב מאיר שטרן שליט"א, חבר בד"ץ זכרון מאיר ב"ב, עמד במשא קצר על הדינים וההלכות המיוחדות שנוגעות לחיי היום יום, והן מובאות דווקא במשנ"ב הלכות עירובין, כשלולי הלימוד העיקבי בהלכות אלו לא ניתן לרכוש את אותן הלכות. "אמרו חז"ל 'כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עוה"ב'. ההדגשה של חז"ל 'בכל יום' באה ללמדנו שלא מספיק שלומדים הלכות, אלא שצריך להיות קביעות והתמדה".
"העניין של קביעות בהלכות אינו כולל רק את עצם לימוד ההלכות, אלא את הקביעות שאדם לא ידלג בהלכות. לא כפי שיש שחושבים שאם למדו חלק א' וב' במשנ"ב אפשר לדלג בחלק ד'. אך על זה נאמר 'כל השונה הלכות בכל יום', העניין של קביעות. דבר שהטור והב"י קבעו שחלק או"ח זה שייך לכל יהודי אין לדלג. וכפי שלא דילגנו כשהגענו לסי' ל"ב שנוגע לכאורה רק לסופרים, וסימן קכ"ח, דיני נשיאת כפים, שלכאורה שייכים רק לכהנים, הוא הדבר לגבי חלק ד'.
אך פרט לכך, מלבד ענין ה'קביעות' החשוב לכשעצמו, יש לדעת שכאשר לומדים הל' עירובין מוצאים שם הלכות חשובות מאד שמוזכרות רק בהלכות אלו". בהמשך דבריו מנה הלכות אלו: כל המחלל שבת בפרהסיא דינו כעכו"ם, כשהלכה זו קובעת לגבי יין נסך, צירוף למניין, כתיבת ס"ת ועוד. "אך בהל' עירובין, בסי' שפ"ה, מביא המ"ב בשם הא"ר, שגם כאשר אדם מחלל שבת בפרהסיא אך הוא מתבייש מאדם גדול, אינו נחשב למחלל שבת. זו הלכה שיש לה השלכות רבות, ומי שלא לומד הלכות עירובין לא יתוודע אליה".
בסיום המעמד שהיה רווי רטט התרגשות הודה נשיא 'דרשו', רבי דוד הופשטטר שליט"א, למרן שר התורה שליט"א שהקדיש מזמנו היקר במטרה לחזק את הארגון, את העומדים בראשו ובעיקר את עשרות אלפי הלומדים במסגרתו, באמרו כי "אנחנו רואים שיש סייעתא דשמיא מיוחדת, שאנחנו יכולים להתחבר לח"ח, להלכות שלו ולהדרכה שלו. ובזכות הברכות וכל החיזוק וכל המסירות של מרנן ורבנן שליט"א זוכים אנו לראות את הצלחתו של מפעל הלימוד הנפלא הזה".
בימים הבאים יוסיפו ויתקבלו ראשי 'דרשו' בלבביות רבה בבתי מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, מכל העדות והחוגים, וזאת לקראת כינונה של 'הכנסיה הגדולה' של 'דרשו', שתתקיים בע"ה ביום שבת קודש פ' בא, בקונטיקט שבארה"ב. במעמד צפויים להשתתף גדולי התורה וההוראה מהארץ ומארה"ב, בנוסף למאות רבות של אברכים היגעים בתורה במסגרות השונות של 'דרשו', שיהנו משבת של תורה לצד הוקרה והערכה על עמלם, שקידתם וההצלחה אותה הם רואים בלימודם.
צפו בתמונות מהמעמד