מהי החומרא המיוחדת למדינות הצפוניות בנוגע למוצאי שבת?

הדף היומי בהלכה כ"ט בטבת - סימן רצ"ג סעיף ב'- סוף הסימן
לא מצליח לצפות? לחץ כאן

הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה


השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א



מדוע מאריכים באמירת 'והוא רחום' בערבית של מוצאי שבת?

כיצד מחשבים את הזמן של תפילת ערבית במוצ"ש? מתי הזמן שמותר לעשות מלאכה במוצ"ש? ומדוע מתפלים ערבית של מוצ"ש יותר מאוחר מן הרגיל? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן רצ"ג סעיף ב' –סעיף ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

מעיקר הדין, בשעה שנראים ברקיע השמים ג' כוכבים בינוניים, זה סימן ללילה, ולא משעה שרואים כוכבים גדולים, וגם לא צריך להמתין לכוכבים קטנים שהם נראים רק בחושך מוחלט, אלא רק בינוניים, אבל כיוון שיש חשש שמא אנשים לא יידעו מה זה כוכבים גדולים או בינוניים, וכשיראו כוכבים בשמים, יחשבו שהם בינוניים ובאמת הם גדולים ועדיין יום, לכן צריך לראות ברקיע השמים כוכבים קטנים, ובזה גם אם יטעו שלא מדובר בקטנים אלא בבינוניים, אין בעיה, כיוון שכבר בבינוניים זה לילה.

לעניין עשיית מלאכה במוצ"ש, לא מספיק שרואים ג' כוכבים בינוניים או קטנים, שהרי למדנו בסעיף א' שיש מצוה להוסיף מחול על הקודש, וכשם שמצוה להוסיף מחול על הקודש בכניסת שבת, כך יש מצוה להוסיף ביציאת שבת, ולכן ממתינים שיעור זמן אחרי הכוכבים הבינוניים כדי להוסיף מחול על הקודש ואפילו זמן מועט, ואומר השו"ע, שצריך להמתין עד שיראו ג' כוכבים קטנים רצופים יחד ולא מפוזרים, א"כ יוצא שצריך ג' כוכבים כדי לדעת שזה לילה וג' רצופים קטנים כדי לעשות מלאכה במוצ"ש.

אומר המשנה ברורה, שביום המעונן מותר לעשות מלאכה משעה שיצא הספק מליבו, ואע"ג שלמדנו בסימן רס"א שמשקיעת החמה עד צאה"כ הוא שיעור של ד' מילין, וכשיש יום המעונן ישער שיעור הילוך של ד' מילין ויעשה מלאכה? מדובר שביום המעונן אינו רואה גם מתי שקיעת החמה, ואדם שיש לו שעון ויודע שבאותה שעה שכעת רואה בשעון, היה אתמול צאה"כ באותה שעה, יכול לסמוך שגם היום זה כך.

תפילת ערבית של מוצ"ש ואפילו הבדלה, אפשר לעשות מבעוד יום דהיינו מפלג המנחה, אבל לא לעשות מלאכה, ואומר המשנה ברורה שלא לעשות כך, כיוון שאנשים יבואו לטעות שיצא שבת, ועוד שהרי אנחנו פוסקים שמפלג המנחה עד הלילה אפשר להתפלל מנחה, ואיך מתפלל ערבית אז, ורק בער"ש מקילים להתפלל ערבית מבעו"י כדי להקדים את קבלת השבת, אבל להקדים את צאת השבת אינו ראוי.

אומר הרמ"א, נוהגים לומר 'והוא רחום' ו'ברכו' באריכות נועם, כדי להוסיף מחול על הקודש.

אולי גם יעניין אותך

השארת תגובה