רבותיי סיפרו לי מעשה מופלא, שאפשר ללמוד ממנו מוסר-השכל גדול עד מאוד. המדובר היה בתלמיד חכם מופלג, שתורתו מכרזת לפניו, ובכל אשר יעשה יצליח.
הסיעתא דשמיא מלווה אותו על כל צעד.
למי שמחפש את הסיבה לכך, נספר שמדי יום ביומו מתפנה הת"ח ההוא לסייע לרעייתו בתחומים שונים, ובמיוחד מקניית הצרכים היומיומיים במכולת השכונתית. כאשר הוא מסיים את תפילת שחרית, הוא מתקשר אליה במיוחד, ושואל מה צריך להביא מהמכולת, ונכנס לחנות וקונה לחם, חלב, ביצים, וכל יתר המצרכים.
הת"ח אינו חס על כבוד התורה שלו, ומתכופף אל המדפים במכולת על מנת לעזור לאשתו, העסוקה בטיפול בילדים, שלא תצטרך היא לרדת מהבית ולקנות. כבר בכך אפשר לראות את סוד ההצלחה המלווה אותו בכל פעליו והליכותיו, עד שמקורביו מעידים עליו שבכל מה שהוא נוגע, ניכרת הצלחה רבה.
ויהי היום, והת"ח סיים להתפלל והוא מתקשר לאשתו, אבל הטלפון בבית תפוס. הוא מתקשר שנית, ושלישית, והקו עדיין תפוס, ורעייתו אינה מפסיקה את השיחה כדי להשיב לו, ולומר מה היא צריכה היום מהמכולת. בלית-ברירה עלה הת"ח לביתו, כדי לשאול את אשתו איזה מצרכים להביא.
כשנכנס הביתה, הוא פוגש באשתו שעדיין משוחחת בטלפון, ובמקום להעיר לה מדוע לא השיבה לשיחת הטלפון שלו, הוא מאיר לה פנים, ומגיב בנימוס רב. בתוך-כך עולה באפו ריח של שריפה. הוא ניגש למטבח, ורואה שבגלל שאשתו היתה עסוקה בשיחת הטלפון היא לא הרגישה שאחד הסירים שהניחה על הגז, עולה באש, והלהבות כבר החלו לטפס גבוה-גבוה.
שניהם מיהרו עתה לכבות את האש, אלא שמיד לאחר מכן מתברר שאם לא היו מגלים את השריפה, וזו היתה ממשיכה לבעור עוד שניות ספורות, היה עלול להתרחש חלילה אסון גדול, מפני שבצמוד לאש עמדו כמה דוודים, וגם הם היו עלולים להתלקח ולעלות באש, וכל הדירה היתה נשרפת לגמרי. רק לאחר שהצליחו לכבות את האש, התנצלה האשה וסיפרה לבעלה שהבת שלהם, שילדה לפני מספר ימים, התקשרה אליה בשאלה דחופה, 'ומרוב הדחיפות לא שמתי לב שהינך מתקשר אליי', אמרה האשה.
ברור כשמש, אמרו רבותיי למשמע הסיפור, שבגלל שהבעל-הת"ח לא הבעיר את האש בביתו, ולא גער ברעייתו על כך שלא הגיבה לטלפון שלו, סייעו להם מן השמים שהאש לא תבער בביתם, ולא תכלה את הדירה.
הרי אם היה מדובר באדם פשוט, הוא היה צועק על אשתו, ואומר לה 'עד שאני רוצה לעזור לך, ולהביא דברים מהמכולת, ומתקשר אלייך לשם כך במיוחד, את לא מגיבה כלל לשיחת הטלפון שלי? וכי כך מתנהגים'?! אבל הבעל לא עשה זאת, ובכניסתו הביתה האיר פניו לאשתו (ומיד לאחר מכן התברר שהיא אכן לא היתה אשמה כלל וכלל, בגלל הדחיפות של השיחה שהתקבלה מהבת- היולדת), ובזכות זה זכה שדירתם ניצלה מן האש.
מסיפור זה ילמד כל אדם כיצד להתנהג עם רעייתו, ולא יגער בה גם אם הוא חושב שהוא צודק… כי במרבית המקרים יתברר לו שאין כל סיבה לגעור, וגם אם יש סיבה – עליו להתגבר על עצמו, ולחשוב על כל הטובות שהאשה עושה למענו, וכיצד היה מצבו אם חלילה לא היתה לו אשה. ואם הוא אכן יתגבר על עצמו, ייתן לו הקב"ה את שכרו בכפל- כפליים, ויאירו לו את דרכו.
(קול ברמה בעריכת הרב משה מיכאל צורן)
במי מדובר?
חבל שלא מפסרמים את השם. אבל זה מתאים מאד לר' אשר אריאלי