דרשו
  • פרשת השבוע
    • חומש בראשית
      • בראשית
      • נח
      • לך לך
      • וירא
      • חיי שרה
      • תולדות
      • ויצא
      • וישלח
      • וישב
      • מקץ
      • ויגש
      • ויחי
    • חומש שמות
      • שמות
      • וארא
      • בא
      • בשלח
      • יתרו
      • משפטים
      • תרומה
      • תצווה
      • כי תשא
      • ויקהל
      • פקודי
    • חומש ויקרא
      • ויקרא
      • צו
      • שמיני
      • תזריע
      • מצורע
      • אחרי מות
      • קדושים
      • אמור
      • בהר
      • בחוקותי
    • חומש במדבר
      • במדבר
      • נשא
      • בהעלותך
      • שלח
      • קרח
      • חוקת
      • בלק
      • פנחס
      • מטות
      • מסעי
    • חומש דברים
      • דברים
      • ואתחנן
      • עקב
      • ראה
      • שופטים
      • כי תצא
      • כי תבוא
      • ניצבים
      • וילך
      • האזינו
      • וזאת הברכה
  • עלונים והורדות
    • העלאת עלון
    • הורדת עלונים לשבת
    • ברכות ותפילות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • חבורת ש"ס מראי מקומות להורדה
  • הדף היומי בבלי
    • הרב אליהו אורנשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • מורחב – הרב מאיר שפרכר
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אידיש – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • עברית – הרב אפרים סגל
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב יצחק לובינשטיין
      • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
    • אנגלית – הרב אליהו סטפנסקי
    • צרפתית – הרב יוסף מגנוז
    • עברית – הרב חיים שמרלר
    • אידיש – הרב חיים שמרלר
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מאורות הדף היומי
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • תכנית הלימוד לבני הישיבות 'בזכות התורה'
  • הדף היומי בהלכה
    • שיעורי וידאו לצפיה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב אפרים סגל – עברית
    • שיעורי שמע להאזנה ולהורדה
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת – עברית
      • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
      • הרב ישראל גנס – עברית
      • הרב אפרים סגל – אידיש
      • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
      • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
    • סיכום הלכתי יומי
    • סיכום הלכתי שבועי
    • העלון החודשי
    • הניוזלטר היומי במייל
    • זוית הלכתית
  • דרשו מדיה
    • וידאו לצפיה
      • הרצאות וידאו על חגים ומועדים
      • פרשת השבוע
      • שעורי הדף היומי בהלכה
        • שיעורי הרב אריה זילברשטיין
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • שעורי הרב אליהו אורנשטיין
        • שיעורי הרב מאיר שפרכר
        • שיעורי הרב אפרים סגל באידיש
        • שיעורי הרב אפרים סגל בעברית
        • שיעורי הרב יצחק לובינשטיין באנגלית
      • שירים ומוזיקה
      • על דא ועל אה
      • החיזוק היומי עם הרב אליהו רבי שליט"א
      • החיזוק היומי עם הרב יואל ראטה שליט"א
      • הסיפור היומי המצולם
      • וידאו לקראת שבת
      • וידאו שחייבים לראות
    • שומעים ‘דרשו’
      • שיעורי הדף היומי בבלי
        • הרב אליהו אורנשטיין – עברית
        • הרב מאיר שפרכר – עברית
        • הרב אפרים סגל – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב יצחק לובינשטיין – אנגלית
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • שיעורי הדף היומי בהלכה
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מקוצרת- עברית
        • הרב אריה זילברשטיין גירסא מלאה – עברית
        • הרב ישראל גנס – עברית
        • הרב אפרים סגל – אידיש
        • הרב מרדכי שלמה פריינד – אידיש
        • הרב יוסף מגנוז – צרפתית
      • אירועי דרשו
      • תכניות וראיונות
      • פרשת השבוע
      • הפותח בכל יום
      • הסיפור היומי
      • שירי דרשו
      • חגים ומועדים
        • חנוכה
        • עשרה בטבת
        • טו בשבט
        • פורים
        • פסח
        • ספירת העומר
        • ל"ג בעומר
        • שבועות
        • י"ז בתמוז
        • תשעה באב
        • אלול
    • גלרית תמונות
  • אוצרות האתר
    • על הניסים
    • על דא ועל הא
    • כתבות וראיונות
      • קול העם
    • גדולי ישראל
      • יהלומים מגדולי ישראל
    • חגים ומועדים
      • ראש השנה
      • יום כיפור
      • סוכות
      • חנוכה
      • עשרה בטבת
      • ט"ו בשבט
      • פורים
      • פסח
      • ל"ג בעומר
      • ספירת העומר
      • חג השבועות
      • בין המצרים
      • תשעה באב
      • אלול
    • המוסר היומי
      • חפצים בחיים
      • קנין חכמה
    • סיפורי צדיקים
      • סיפורים קצרים
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • סגולות וישועות
    • בחצרות החסידים
      • גלריות בחצרות החסידים
      • חלקינו בתורתך – דושנסקיא
      • תורתך שעשועי – תולדות אהרן
      • כי הם חיינו – ויזניץ
      • ועד קביעת עיתים לתורה – צאנז
      • יגדיל תורה – בעלזא
    • ימי הילולא של גדולי ישראל
  • חנות המבצעים שלנו
  • 0 פריטים₪0.00
  • בית היין
  • מידע לנבחני "דרשו"
  • חגים ומועדים
    • ראש השנה
    • יום כיפור
    • סוכות
    • חנוכה
    • עשרה בטבת
    • ט"ו בשבט
    • פורים
    • פסח
    • ל"ג בעומר
    • חודש אייר
    • חג השבועות
    • בין המצרים
    • תשעה באב
  • שאל את הרב
  • וידאו שחייבים לראות
  • חדשות ‘דרשו’
  • סגולות וישועות
  • צור קשר
    • אודות ‘דרשו’
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולי הלימוד השונים של ‘דרשו’
    • הפותח בכל יום – המייל היומי של דרשו
לא ידעתי כיצד לנהוג, כיצד אאכיל יהודי בטריפות?
"ביום המבחן עטף השלג את ירושלים למרות זאת הגיעו מאות נבחנים''
"ומה אתם חושבים, קרה לי נס? לא ולא! שום מרצדס לא עצרה לי...
"שמעתי שיש לך קשרים בשב"כ!"... פלט לי חבר בחיוך..
"אמרתי להורים שלי: "בגלל שאתם לא שולחים אותי לקרקס נכשלתי במבחן"
הגרי"מ גורדון סיים לקרוא את המכתב שכתבה לו בתו, והתעלף
הוא יצא החוצה, ואחרי דקה הוא צועק לי: "יעקב ברוך, בוא מהר, תראה מה יש לי במשאית!"
לפני עמד יהודי חרדי שהצהיר בפני: "אני הגנב שפרץ למספרה שלך"...
ב'סוּפֶּר' שמעתי אותו מרגיע את מוישה 'הקטן', כשהחמאתי לו, הסמיק ואמר לי: מוישה זה אני...
כזוהר הרקיע מזהירים
דף הבית מאמרים פרשת שבוע תרומה בנו של רבי ראובן השתאה: "מדוע לא אמרת לאיש עצמו כי הוא זה שסיפר לך את המעשה?", שאל בתמיהה. רבי ראובן נתן בבנו מבט משתומם, כאדם שאינו מבין על מה שחים עמו: "שאני אומר לו דבר שכזה? הרי הוא יתבייש?!"

בנו של רבי ראובן השתאה: "מדוע לא אמרת לאיש עצמו כי הוא זה שסיפר לך את המעשה?", שאל בתמיהה. רבי ראובן נתן בבנו מבט משתומם, כאדם שאינו מבין על מה שחים עמו: "שאני אומר לו דבר שכזה? הרי הוא יתבייש?!"

על חיבוב המצוות ולבו הרחב של הגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין זצוק"ל
ב' אדר תשפ"א
הצטרפו למייל היומי הצטרפו ללומדי הדף היומי בהלכה

"כל איש אשר ידבנו לבו" (כה ב)

כאשר רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל, היה אומר את המילה: 'א מצוה' שפתותיו נטפו דבש, "א מחיה – א מצוה!". "במצוותיו חפץ מאד". הוא חיבק את המצוה, נישק את המצוה וחטף מצוות, "חכם לב יקח מצוות", אין לתאר ואין לשער איך היה חשוב אצלו המושג הנעלה: 'כאפען א מצוה' – לחטוף מצוה נוספת! רגע נוסף של מצוות סוכה, מצוות תלמוד תורה אחת נוספת, איזו שמחה! א מחיה!

קיום המצוה היה נעשה עם התנאים של קיום המצוות המובאים בספר 'חיי אדם', שהאריך בהם בדרשותיו. נאה דורש, נאה מקיים, נאה מתבונן ונאה משתוקק למצוות. תקצר היריעה מלתאר את קיום המצוות עם גודל אהבתו את אלוקיו ורוממותו לקל. בעיקר הייתה ניכרת ההשגחה ושימת הלב לפרטי ההלכה ודקדוק הדין, בדחילו ורחימו, ואחר כך גם בדביקות מופלגת, כבן השש לקראת אביו.

בני הבית מתקלסים בזכרון השמחה של אבא ואהבת ה' בשעת עשיית מצוה, בעת נענועי הלולב, ומדי יום בעת סיום ברכת המזון – "מצות עשה מדאורייתא, וואס רעט איהר!".

וכיון שכך, מובן מאליו כי רבי ראובן התייחד בדקדוק מצוות הנעשות אצל רבים ב'דרך הרגל' ובהיסח הדעת: בכל עת ששילם לנהגי המוניות את שכרם, היה נענה ואומר בקול לבבי: "לשם מצוות 'ביומו תתן שכרו'". בשל כך התרגלו נהגי המוניות לכנותו: "הרב של ה'ביומו'"…

בעת עשיית מצוות גמילות חסדים (שהרבה בה מאד), לא קיים את המצוה מחמת 'אהבת חסד' בלבד, אלא כיון לשם קיום מצוות בוראי שציווני: "ואהבת לרעך כמוך", שהרי מי לא יודע כי מצוות צריכות כוונה, ולפיכך, אדם שעשה מצוה ולא כיוון לשם מצוה, הפסיד את המצוה.

לעיתים היה מסבר את האוזן בסיפור מעשה:

באחד הימים, כאשר הרבי מבעלזא זי"ע יצא מחדרו אל בית מדרשו, הבחינו עיניו של הרבי בבול דואר המושלך על הרצפה. הרבי התכופף, הרים את הבול ושאל את משמשו: "האם הוא ראוי לשימוש?"

כאשר נענע הגבאי בראשו לחיוב, החל הרבי בהכנות למצוה: הוא שש ושמח, כי אפשרי שבכל שנותיו של אדם לא תזדמן לו מצוה יקרה זו של 'השבת אבדה'. הרבי הסיר את האבנט אותו חגר לקראת תפילתו, רחץ ידיו, חגר את האבנט בשנית, ואמר 'לשם יחוד' בשמחה גדולה, בטרם יצא לעשות רצון קונו ולקיים מצוות 'השבת אבידה'.

כראיה לדבר, הוסיף וציטט בשם רבי אליהו לופיאן זצ"ל, את דברי הגמרא במסכת סנהדרין דף ע"ו: "המחזיר אבידה לכותי, עליו הכתוב אומר: 'למען ספות הרוה את הצמאה לא יאבה ה' סלוח לו'". פירש רש"י שם טעם הדבר, וזו לשונו: "השווה וחיבר כותי לישראל, ומראה בעצמו שהשבת אבידה אינה חשובה לו מצוות בוראו, שאף לכותי הוא עושה כן שלא נצטווה עליהם" – השבת אבידה אינה מעשה של 'טוב לב' גרידא (הומניטריות) אלא "לקיים מצוות בוראי".

באחד הימים בעת שצעד ברחוב, פגש אחד ממכריו שעבד עבור העיריה ועסק בפינוי אשפה מהרחוב. הלה התבייש בעיסוקו. אמר לו רבי ראובן בזו הלשון: "דע לך, כי אתה עוסק ביהלומים, שהרי היאך היתה נראית העיר אם לא היו מפנים ממנה את האשפה? נמצא שאתה עוסק במצוות חסד בכל ימיך!" – רק שעליו לכוון, ובכוונה תליא מילתא.

מרגלא בפומיה דרבי ראובן, כי על הארץ מפוזרים יהלומים וצריך דעת כדי לאספם.

אגב, רבי ראובן חילק הרבה כספי צדקה ברוחב לב, אך אפילו בני המשפחה הקרובים ביותר לא הצליחו לדעת את מקורות הכסף, האם אלו כספים של יהודים שנתנו לו לחלק לפי דעתו, או שייחד לעצמו כספים לשם כך. הוא נהג כך בדרכי אביו – להרבות צדקה בעין יפה לפי האפשרות, אך בהצנע לכת מוחלט.

***

דרש רבי ראובן בשם המבי"ט: "שני הלוחות היו צמודים ותלויים זה בזה. בלוח הראשון נחקקו חמישה דברות ש'בין אדם למקום', ובלוח השני חמישה דברות ש'בין אדם לחברו', והם צמודים. נמצאנו למדים כי אדם שיש בו 'בין אדם למקום', ואין בו 'בין אדם לחברו' אין בו כלום. ואדם שיש בו 'בין אדם לחברו', ואין בו 'בין אדם למקום', גם בו אין כלום. וזהו שנאמר: 'ונח מצא חן בעיני ה", ופרש בעל ה'חרדים', מדוע זכה נח למצוא חן בעיני ה'? דווקא מפני שהיה 'נח' וסבלן לבני אדם".

בהנהגותיו יום יום היה ניכר, כי שני לוחות הברית אינם רק 'צמודים' אלא הופכים ל'מקשה אחת' ממש! דוגמאות אפשר לתת למכביר, אך רק מי שהיה קרוב אליו באמת יודע, כיצד התקלס באהבת ישראל שאין לתאר, ובמידת "נושא בעול עם חברו", ודקדוק בהלכות בין אדם לחברו, לא רק עם הרחוקים אלא עם הקרובים ממש, בביתו.

העובדות המסופרות מפה לאוזן, אינן יכולות לשקף את הווי החיים שלו בין אדם לחברו, כי חובה היה לחוות מקרוב את הנעימות הזו בין אדם לרעהו. האווירה במחיצתו רחצה וטיהרה את כל הנכנס לד' אמותיו. הישיבה ליד השולחן שלו, הייתה משרה קדושה של ממש מחמת שלימות המצוה של "ואהבת לרעך כמוך". רבי ראובן היה ממלא את האוויר בקיום הדביקות בהקב"ה: מה הוא רחום אף אתה! מה הוא חנון אף אתה! עם ידידות וחמלה רבה לבאים במגע איתו.

***

באחת מדרשותיו, סיפר מעשה על מרן ה'חזון איש'. רבי ראובן תיאר את הדברים בפרוטרוט, כפי ששמע זאת במו אזניו מבנו של אחד מתלמידיו המובהקים של מרן ה'חזון איש'.

לאחר זמן מה, פגש מספר המעשה את רבי ראובן ואמר לו בזו הלשון: "שמעתי כי אתה מספר בשם אבי, מעשה על מרן ה'חזון איש'. דע לך כי דברתי עם אבי, שאמר לי בתוקף כי המעשה לא היה ולא נברא!"

הדברים הסבו עוגמת נפש לרבי ראובן. לבו נקפו על שסיפר בפני הציבור מעשה שלא אירע. ובצערו הרב, סיפר על המקרה לאחד מבניו, בלא לפרט או לרמוז את שם בעל המעשה.

בנו של רבי ראובן השתאה: "מדוע לא אמרת לאיש עצמו כי הוא זה שסיפר לך את המעשה?", שאל בתמיהה. רבי ראובן נתן בבנו מבט משתומם, כאדם שאינו מבין על מה שחים עמו: "שאני אומר לו דבר שכזה, הרי הוא יתבייש?!"…

אלו וכיוצא באלו הם רק גרגרים מהנהגותיו המופלאות של רבי ראובן 'בין אדם לחברו', כי הקרובים אליו חשו לפעמים כי הוא הגיע לדרגת מלאכים ממש, שאין בהם "לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות". השמחה שלו בשמחת הזולת 'פארגינען יענם', הרצון בכל לב שלכולם יהיה טוב – היה מרהיב ומשובב לב.

***

באחד הימים שמע רבי ראובן, שלא במתכוון, כיצד יהודי מותח ביקורת על תלמיד חכם נודע בשערים. רבי ראובן פנה אליו בחכמה ובמאור פנים וביקש: "הבה נמנה יחדיו את שבע מצוות בני נח".

האיש, שלא הבין את פשר הבקשה, נענה מיד לאתגר והחל למנות בקול: "עבודה זרה, גילוי עריות, שפיכות דמים, גזל ו…". הוא הגיע עד המצוה הרביעית ונאלם דומיה בבושת פנים.

"הגע בעצמך", אמר לו רבי ראובן בנועם התוכחה, "אנו אזובי הקיר, את שבע המצוות שנצטוו הגויים, איננו יודעים לספור כהלכה. כיצד יכולים אנו אם כן לדבר סרה, על אנשים הבקיאים בכל התורה כולה ובכל תרי"ג המצוות על כל פרטיהן ודקדוקיהן?!"…

***

רבי ראובן שב מטיפול רפואי מסובך, והנה ליד דלת הבית המתינה לו מעטפה ומכתב בתוכה. רעייתו של רבי ראובן הוציאה את המכתב ממעטפתו, סקרה את המילים ופרצה בדמעות שליש. רבי ראובן ניגש לראות בשל מה הבכי, עיניו התרוצצו בזריזות בין השורות, ופניו החווירו כשלג.

אחד מבני הבית שנכח במקום בשעת מעשה, ניגש להציץ במכתב, אך רבי ראובן קימט מיד את הנייר ותחבו לכיסו כשהוא זועק: "לשון הרע! מי הרשה לך להסתכל בזה?!".

הסתבר, כי כותב המכתב היה יהודי שביקש לערוך עמו עסקת ממון מסוימת. וכיון שרבי ראובן לא נענה להצעתו, טרח הלה וכתב את הדברים במכתב מזעזע, בו פירט אחת לאחת כיצד ייסוריו של רבי ראובן למיניהם באו לו ב'מדה כנגד מדה'! במכתבו תאר ופרט כאבים וחוליים שפקדו את רבי ראובן במשך השנים, תוך כדי שהוא פוגע בנקודות הכואבות והרגישות,  מפטיר וכותב: "הקב"ה מכה בך, מכיוון שאתה רק נאה דורש ולא נאה מקיים. כליותיך חולות כי הן יועצות רע" וכו'. כך הלך ומנה במכתבו המצמרר שמונה או תשע נקודות, כשהוא מוכיח את רבי ראובן, ומעורר אותו לערוך חשבון נפש ולחקור בשל מה באו עליו כל יסוריו.

רבי ראובן סיים לקרוא את המכתב בשתיקה, ומני אז, בכל פעם שפגש את אותו אדם, נהג לברך אותו לשלום בסבר פנים יפות, ולדבר עמו בחביבות מיוחדת.

כאשר ערך כותב המכתב שמחות לילדיו, התאמץ רבי ראובן להופיע, ולאחל לו שירווה נחת מכל יוצאי חלציו. כשנבצר ממנו להגיע, עקב מחלתו, נהג לשגר מתנות נאות, ולצרף גם מכתב ברכה חם ולבבי.

ניתן היה לחשוב כי בכך הסתיים הסיפור, אבל האמת היא כי הסיפור עדיין לא התחיל!

רבי ראובן גזר את שולי המכתב באופן ששם הכותב לא יופיע, והטמין אותו במקום סתר. מדי פעם כאשר שב מאירועים ומדרשות בהם האזינו לדבריו בשקיקה מאות אנשים, הוא ניגש לארון, הוציא את המכתב ממסתורו והחל להתעמק בדברים שוברי הלב. רק כאשר הרגיש שמדת הגאווה שבורה ורצוצה, השיב רבי ראובן את המכתב למסתורו למשמרת עד שיזדקק לו בפעם הבאה…

***

משחר נעוריו ניכרו ברבי ראובן מדות תרומיות ויראת שמים עזה וטהורה. הראשון שעמד על טיבו, היה מרנא ה'חזון איש' זצוק"ל, וכך היה המעשה:

בהיותו ילד צעיר כבן שלוש שנים, הגיע ראובן הקט יחד עם אביו לשמחה משפחתית, בהשתתפות מרן ה'חזון איש'. באמצע השמחה הציע החזון איש 'תפוח' לראובן (ויש אומרים שנתן לו סוכריה). הילד הפעוט, הגיש את ידו כדי לקבל את התפוח, ותוך כדי מעשה ברגע כמימרא, משך את ידו לאחור וסרב בנחישות לקבל את הפרי.

"מדוע אינך מעונין בתפוח?!", שאל ה'חזון איש' את הילד שהשיב מיניה וביה: "וכי מנין לי כי התפוח מעושר?!"…

מרן ה'חזון איש' התפעל מצדקותו של הילד. כשחיוך נסוך על שפתיו הקדושות, ליטף את הילד ואמר על אתר: ניכר שהשכינה שורה עליו – על הילד – "די שכינה רוהט אויף איהם".

מעשה זה נקשר במשפחה כעטרה לראשו של רבי ראובן במשך עשרות בשנים. אולם כששאלו את רבי ראובן בהזדמנויות שונות אודות מעשה זה, נהג בענוותנותו הרבה לבטל את הדבר באמתלאות ובתואנות שונות. פעמים השים עצמו כמי שאינו זוכר את המעשה כלל, ופעמים אמר כשבת שחוק על פניו, כי יתכן שהמעשה אכן ארע, אולם מאז חלפו שנים רבות והשכינה כבר ברחה ממנו…

***

רבי ראובן נולד באלול תש"ז, בעיר תל אביב, כבן יחיד לאביו רבי יצחק מאיר זצ"ל ולאמו מרת בריינא בת-ציון ע"ה. בברית המילה שימש כסנדק מרן ה'חזון איש' זצוק"ל.

לימים סיפר תלמידו של ה'חזון איש', רבי דוד פרנקל זצוק"ל, כי אמו של רבי ראובן הייתה מגיעה אל ה'חזון איש' פעמים רבות, כדי לשאול שאלות שונות בדקדוקי הלכה. בעקבות זאת התבטא ה'חזון איש' ואמר: "רבי יצחק מאיר האט א גוטען שטוב!" – לרבי יצחק מאיר יש בית טוב!

בית הוריו של רבי ראובן היה גדוש באהבת תורה, ובמסירות נפש אמתית לשמירת התורה וקיום המצוות, שהשתלשלו עוד מדורות קודמים. ברשות אביו היה מפעל לטקסטיל, שהוקם בשיתוף עם סבו של רבי ראובן, רבי חזקיהו יוסף קרלנשטיין זצ"ל.

רבי חזקיהו יוסף היה נאמן ביתו של ה'חזון איש', ומגדולי תומכי התורה שבדורו. הוא הזיל הון רב לבניינה של ישיבת פוניבז', ונהג להעביר את החלק הארי של רווחי מפעל הבדים שברשותו, למרן רבי יוסף שלמה כהנמן זצוק"ל, ולמוסדות תורה רבים שהוקמו ופעלו באותה העת בישוב החדש. רבי חזקיהו יוסף תרם מכספו על מנת להקים את 'כולל בריסק', בראשות מרן הגרי"ז זצוק"ל – "חמש הלירות הראשונות שאיתן פתח הגרי"ז את הכולל, היו מכספו של ר' חזקיהו יוסף, ובנו ר' יצחק שנתנם והעבירם לירושלים" – לשונו של מרן ה'חזון איש' לר' דוד פרנקל.

ברשות בני המשפחה, נשתמר פתק בכתב יד קדשו של מרן הרב מפוניבז', בו הוא מצוה כי לבניו של רבי חזקיהו יוסף ולכל יוצאי חלציו, שמורה הזכות לקבל מקום בהיכל הישיבה בכל חודש אלול ובימים הנוראים, להם ולזרעם עד עולם!

הבטחה נדירה זו ניתנה על ידי הרב מפוניבז', עקב תמיכתו הרבה של רבי חזקיהו יוסף במוסדות הישיבה.

***

באחד הימים נכנס הרב שלמה לורנץ זצ"ל לבית ה'חזון איש', וביקש את עזרתו על מנת להשיג מימון להקמת 'תלמוד תורה' בעיר רחובות. "גש לרבי חזקיהו יוסף קרלנשטיין, ואמור לו כי ביקשתי שיסייע לך בעניין זה", יעץ לו ה'חזון איש'.

רבי שלמה לורנץ ציית לדברי ה'חזון איש', ופנה לעבר ביתו של רבי חזקיהו יוסף. משהגיע למקום חשכו עיניו – הבית היה ישן ומט ליפול, וחדריו רוהטו בפשטות ובדלות יתירה, עד שרבי שלמה תהה, האם אכן הגיע למקום הנכון. אולם, רבי חזקיהו יוסף קדמו בסבר פנים יפות ושאלו למבוקשו.

"לאיזה סכום הנך זקוק?", שאל רבי חזקיהו יוסף לאחר שנתוודע לענין. רבי שלמה סרב לנקוב בסכום, כשהוא סבור שככל הנראה ה'חזון איש' שלח אותו לגבאי צדקה, על מנת שיחזר עמו על הפתחים.

רבי חזקיהו יוסף שנה ושילש את שאלתו, עד שרבי שלמה, בלית ברירה, נקב באזניו בסכום המבוקש. רבי חזקיהו יוסף ניגש לארון בלא אומר ודברים, פתח מגירה חורקנית, שלף ערמת שטרות עבה, ובלא התרגשות יתרה, השליש את כל הסכום במלואו לידי רבי שלמה המשתאה למראה עיניו.

 

(מתוך ההקדמה -יחי ראובן – שמות)

הגה"צ רבי ראובן קרלנשטיין זצ"ל חיבוב מצוות פרשת השבוע פרשת תרומה

אולי גם יעניין אותך

עמדתי נבוך מן הצד, מלא בושה, עד כמה נטריח כאן את הרב בשביל העוף שלנו... אך למזלי הגדול, בדיוק באותה השעה בה רצה רבי דוד לצאת אל בית השוחט...
זיכרונות מביקוריו רבי הרושם, של הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן זצ"ל
בבגדאד נמנעו מלרכוש גמרות שנדפסו בדפוס "האלמנה והאחים...
"לך לפינה צדדית, ובריכוז רב תאמר 13 פעמים 'מזמור לתודה'"
מדוע בכה רבי ישראל סלנטר כשלמד את קושיית הגמרא?
פרשת חיי שרה - ביאור הפרשה ע"פ ספר אור החיים הקדוש
לא ידעתי כיצד לנהוג, כיצד אאכיל יהודי בטריפות?
"ביום המבחן עטף השלג את ירושלים למרות זאת הגיעו מאות נבחנים''
"ומה אתם חושבים, קרה לי נס? לא ולא! שום מרצדס לא עצרה לי...
"שמעתי שיש לך קשרים בשב"כ!"... פלט לי חבר בחיוך..
"אמרתי להורים שלי: "בגלל שאתם לא שולחים אותי לקרקס נכשלתי במבחן"
הגרי"מ גורדון סיים לקרוא את המכתב שכתבה לו בתו, והתעלף
הוא יצא החוצה, ואחרי דקה הוא צועק לי: "יעקב ברוך, בוא מהר, תראה מה יש לי במשאית!"
לפני עמד יהודי חרדי שהצהיר בפני: "אני הגנב שפרץ למספרה שלך"...
ב'סוּפֶּר' שמעתי אותו מרגיע את מוישה 'הקטן', כשהחמאתי לו, הסמיק ואמר לי: מוישה זה אני...
כזוהר הרקיע מזהירים
לא ידעתי כיצד לנהוג, כיצד אאכיל יהודי בטריפות?
"ביום המבחן עטף השלג את ירושלים למרות זאת הגיעו מאות נבחנים''
"ומה אתם חושבים, קרה לי נס? לא ולא! שום מרצדס לא עצרה לי...
"שמעתי שיש לך קשרים בשב"כ!"... פלט לי חבר בחיוך..
"אמרתי להורים שלי: "בגלל שאתם לא שולחים אותי לקרקס נכשלתי במבחן"
הגרי"מ גורדון סיים לקרוא את המכתב שכתבה לו בתו, והתעלף
הוא יצא החוצה, ואחרי דקה הוא צועק לי: "יעקב ברוך, בוא מהר, תראה מה יש לי במשאית!"
לפני עמד יהודי חרדי שהצהיר בפני: "אני הגנב שפרץ למספרה שלך"...
ב'סוּפֶּר' שמעתי אותו מרגיע את מוישה 'הקטן', כשהחמאתי לו, הסמיק ואמר לי: מוישה זה אני...
כזוהר הרקיע מזהירים

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

ביטול

פוסטים נוספים

הצטרפו לניוזלטר הייחודי שלנו
החדשים באתר
סיפורים קצרים

כעבור כמה דקות, כאשר בתי ממשיכה כל הזמן להשליך עטיפות מסוגים שונים לפח, החל משוקולדים, דרך סוכריות וטופי וכלה בחטיפים מלוחים ומתוקים - לא יכלה עוד המורה לשאת זאת, ופנתה אליה בנזיפה...

בתי שתחי', הלומדת בכיתה ד', יצאה לטיול השנתי. כיון שהיא נוטה לסבול מהתופעה הנפוצה של בחילות במהלך נסיעה, היא מנסה

סיפורים קצרים

בשעה 1:30 המתח הגיע לשיאו. פקיד הבנק התקשר שוב לחברי והזהיר אותו כי עליו להפקיד את הכסף עד לשעה 2:00, כלומר בתוך חצי שעה. התחננתי לפניו שייקח ממני הלוואה, אך הוא, בשיא השלווה, ממשיך מסרב

לא הלכתי הביתה, למרות שהיתה הפסקה, והמתנתי לראות כיצד ייפול דבר...

סגולות וישועות

"אני רוצה לומר לכם כלל בחיים", אמרה לי הרבנית. "השמים פתוחים עשרים וארבע שעות ביממה!"

"אני רוצה לומר לכם כלל בחיים", אמרה לי הרבנית. "השמים פתוחים עשרים וארבע שעות ביממה!"

קול העם

כשאשתי שמעה את שם האולם ותאריך החתונה, משהו צלצל במוחה. היא קראה לי ושאלה: מתי החתונה של אחותך? אמרתי לה את התאריך ושם האולם, ואז היא אומרת: "לא יכול להיות!"

כל המשמח חתן וכלה, זוכה...

קו השיעורים של 'דרשו'
כמה קבלת במבחן?
פרפראות לפרשת השבוע
צפו: בחצרות החסידים
כל שירי דרשו להאזנה
מבקש שלמה דסקל
00:00
--:--
  • 1. מבקש - שלמה דסקל
  • 2. הדרן - אברמי רוט ומקהלת שירה חדשה
  • 3. ולירושלים - שלמה דסקל
  • 4. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 5. צמאה - אייזיק האניג
  • 6. בדברי תורה - הרב ירמיה דמן
  • 7. אחינו - אברמי רוט
  • 8. והוא א-לי - אלי לאופר, אפרים מנת, מקהלה
  • 9. דרשו - שלמה דסקל
  • 10. לדור - אברמי רוט
  • 11. ויהיו בנינו - סולן: רולי דיקמן. מקהלת בני בישיבות ומקהלת שירה חדשה
  • 12. מחרוזת פתיחה - אפרים מנת, ר' משה דמן, מקהלה.
  • 13. השבעתי - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה, אפרים מנת.
  • 14. מבקש - ר' יעקב דסקל
  • 15. כי יש בתורה - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 16. אב הרחמים - הרב ירמיה דמן ובנו ר' משה.
  • 17. הדרן - ר' משה דמן, מקהלה.
  • 18. ולירושלים - ר' יעקב דסקל
  • 19. מחרוזת ריקודים - ר' יעקב דסקל
  • 20. תנא דבי - אייזיק האניג
  • 21. שערי צין - אלי הרצליך
  • 22. דרשו השם ועזו - שלמה כהן
  • 23. בתורה הקדושה - מקהלת מלכות
  • 24. ובמקהלות - מקהלת מלכות
  • 25. כנשר - אייזיק העניג
  • 26. ותערב לפניך - ירמיה דמן
  • 27. יתגבר כארי - שלמה כהן
  • 28. תנא דבי אליהו - אייזיק העניג
  • 29. שערי ציון - אלי הרצליך
  • 30. מה אשיב - אהרלה סמט
  • 31. כל העולם - אהרלה סמט
  • 32. אם היו - אהרלה סמט
  • 33. אנא אמצאך - שלמה כהן
  • 34. לולי תורתך - שלמה כהן
  • 35. מלך רופא נאמן - שלמה כהן
  • 36. צמאה נפשי - אייזיק העניג
  • 37. אתה הראת לדעת - אייזיק העניג
  • 38. כתר - אייזיק העניג
  • 39. ולירושלים - יענקי דסקל
  • 40. מעוז צור - שלמה כהן, אלי לאופר
  • 41. אחינו - אייזיק האניג
  • 42. מבקש - שלמה דסקל
  • 43. צמאה - אייזיק האניג
  • 44. כי יש בתורה - שלמה דסקל
  • 45. אני מאמין - יעקב דסקל
  • 46. ולירושלים - אייזיק האניג
  • 47. דרשו - שלמה דסקל
  • 48. קדשינו - יעקב דסקל
  • 49. והוא קלי - אלי לאופר, אפרים מנת
  • 50. לדור - אברהמי רוט
  • 51. דרשו ה' ועוזו
  • 52. ניגוני התעוררות
  • 53. מחרוזת: אבינו אב הרחמן, נר לרגלי, הנה אנוכי
  • 54. יהא רעווא
  • 55. מחרוזת: ימים על ימי מלך, כי אורך ימים, אשרי מי, אמת מה נהדר.
  • 56. כד יתבין
  • 57. אבינו מלכנו
  • 58. אורך ימים - סיום הש"ס תש"פ - אהרלה סמט, זאנוויל וינברגר
  • 59. בזכות התורה ולומדיה ינצל העולם - סיום הש"ס תש"פ - מוטי שטיינמץ
שאל את הרב לקראת שבת ש"ס אונליין חנות דרשו הישיבה הוירטואלית
  • תוכן ושיעורים באתר
    • דף היומי - הרב אורנשטיין
    • דף היומי - הרב שפרכר
    • דף היומי – הרב סגל
    • דף היומי באידיש – הרב סגל
    • דף היומי באנגלית – הרב לובינשטיין
    • דף היומי צרפתית – הרב מגנוז
    • דף היומי בהלכה – הרב זילברשטיין
    • דף היומי בהלכה אידיש –הרב סגל
    • הדף היומי בהלכה בצרפתית - הרב מגנוז
    • תקצירי הדף היומי – הרב דוד חיים קובלסקי שליט"א
    • שומעים ‘דרשו’
    • מסכת שביעית - משניות מבוארות
    • תקצירי הדף היומי בהלכה
    • Daf HaYomi de Halaja en Español
    • הלכה למעשה לשבת קודש
  • מידע לנבחני דרשו
    • שיעורי ‘דף היומי בהלכה’ ברחבי הארץ
    • תוכניות דרשו
    • המבחנים הבאים ב’דרשו’
    • רשימת מוקדי המבחנים
    • לוח מבחנים לשנת תשפ”ב
    • קנין הלכה מראי מקומות להורדה
    • לוח הדף היומי בהלכה להורדה
    • טופס רישום לתוכניות ומסלולים
    • לוח דף היומי בבלי
    • בדיקה אוטומטית ציונים מבחנים
    • 60 שניות מרתקות על הדף היומי
    • מבחן לדוגמא
  • שבת קודש
    • כניסת שבת ויציאת שבת ברחבי הארץ
    • לקראת שבת מלכתא
    • פרשת השבוע
    • הורדת עלונים לשבת
    • הלכה למעשה לשבת קודש
    • וידאו לקראת שבת
    • אוגדן עלוני השבת
    • סט לקראת שבת 5 כרכים
    • שו"ת בהלכות שבת
  • שומעים דרשו
    • שיעורי תורה
    • תכניות וראיונות
    • שירי דרשו
    • חגים ומועדים
    • הסיפור היומי
    • אירועי דרשו
    • הפותח בכל יום
    • פרשת השבוע
    • תפילת השל"ה
    • פרשת המן
    • ברכת המזון
    • נשמת כל חי
  • המיוחדים שלנו
    • חנות דרשו
    • שאל את הרב
    • על דא ועל הא
    • פרשת השבוע
    • 5 דברים שאולי לא ידעת עליהם
    • המוסר היומי
    • בחצרות החסידים
    • מאמרים
    • כתבות וראיונות
    • חדשות ‘דרשו’
    • חגים ומועדים
    • סגולות וישועות
    • וידאו לצפיה
    • וידאו שחייבים לראות
    • סיפורים קצרים
    • סיפורי צדיקים
משרדי דרשו
02-560-9000
פקס 02-6540269
כתובת למשלוח
דברי דואר: ת.ד. 39061, מיקוד 9139001
קו השיעורים של דרשו
077-2222-666 או 4992*
ייעוץ לבני הישיבות
1800-20-18-18
דרשו ארה''ב
1-888-534-7748
דרשו אנגליה
020-8050-2615
אתר דרשו הוקם ונבנה לזיכוי הרבים וללא כוונות רווח על ידי עמותת דרשו ד' ועוזו ע.ר. 580384931
כל הזכויות שמורות. לתשומת לבכם: על כל התמונות המוצגות באתר חלים זכויות יוצרים ואין להשתמש בכל שימוש שהוא ללא היתר בכתב.
Created by JewTech
גלילה לראש העמוד

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

לחץ כאן
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות
  • רקע בהיר
  • קו תחתי לקישורים
  • פונט קריא
  • איפוס
  • מפת אתר