הרב יהודה לב שליט"א
קריאת שמע
"אמר ר' יהושע בן לוי: אע"פ שקרא אדם קריאת שמע בבית הכנסת מצווה לקרותו על מיטתו" (ברכות ד, ב).
קורא קריאת שמע על מטתו פרשה ראשונה של שמע, ומברך "המפיל חבלי שינה" (שו"ע רלט א).
הטעם
מפני המזיקים, ששליטת המזיקים היא בלילה וכוחם אז גדול להזיק לאדם, ע"כ תקנו שיקרא אדם ק"ש ובזה יסלק המזיקים (ברכות ה, א).
רמז לקורא ק"ש שניצול מן השד: 'שמע' מתחיל ב-ש' ומסתיים ב-ד' (ספר התניא הובא בהגהות מוהר"א אזולאי רלט א).
טעם אחר: כדי שישן אדם מתוך דברי תורה, שנאמר (תהילים ד,' ה'): "אמרו בלבכם על משכבכם ודומו סלה", וק"ש הרי היא כדברי תורה (ברכות ה, א).
טעם אחר: לפי ששינה היא אחת משישים ממיתה, וראוי שתצא הנשמה בקבלת עול מלכות שמים (סדר היום סדר ק"ש על מיטתו).
טעם אחר: כדי להצילו מן היצר הרע, לפי שעיקר זמן עבודתו הוא בלילה, כי ביום שכיח איניש ויש מורא בשר ודם, וע"י אמירת ק"ש ינצל מן היצר (צל"ח ברכות ה, א ד"ה אם נצחו).
טעם אחר: להבריח המזיקים, ומהם המזיקים הם הדעות הכוזבות, והזקיקוהו בשעת הפנאי ליחד את השם, שלא יטעה באמונות השניות, וכשיקרא ק"ש בכוונה הראויה, תהא מיטתו בטוחה מהם (מאירי ברכות ה, א ד"ה אע"פ).
טעם אחר: לפי שבדורות הקודמים היו מתפללים תפילת ערבית קודם צאת הכוכבים, ולא היו יוצאים בה ידי חובה לפי שקראוה קודם זמנה, על כן תקנו לקוראה שוב קודם השינה, כדי לצאת ידי חובת ק"ש של לילה (כל בו סימן כט).
קריאה מתוך סידור
יש שכתבו לקרוא ק"ש מן הכתב ובקול רם, והטעם: שע"י כך מעורר הכוונה ולא יבא לטעות (ספר יוסף אומץ אות קפא).
ברכה על אמירת ק"ש שעל המיטה
אין מברכים ברכה על קריאת שמע זו (שו"ע רלט א), והטעם: לפי שק"ש שעל המיטה נתקנה משום שמירה מהמזיקים, ואין מברכים על דבר שנתקן משום סכנה (הגהו"ת אושרי ברכות סימן א).
טעם אחר: דאף שאמרו שמצווה לקרותו על מיטתו, מ"מ אין זה בכלל מצוות דרבנן שיהא שייך לברך עליה (ביאור הלכה רלט ד"ה ואין מברכים).
טעם אחר: לפי שהברכות עצמן לא נתקנו על ק"ש (פרמ"ג מ"ז שם ב).
טעם אחר: לפי שעיקר החיוב אינו אלא ברכת 'המפיל' ולא שייך ברכה על ברכה (ערוה"ש רלט ס"ק ו).
נשים באמירת ק"ש
י"א דנשים צריכות לקרוא ק"ש שעל המיטה (ספרי מוסר א"ר רלט ד, שעה"צ רלט טז), וי"א שאינן צריכות לקרוא ק"ש, והטעם: משום דהוי מצוות עשה שהזמן גרמא (מג"א רלט ב),
וכתב בא"ר שאינו נכון, וכי גברים בעי שמירה ונשים אינן צריכות שמירה (רלט ד).
וכתב בתשובות והנהגות, דאפשר להקל לאשה כעיקר הדין, דהיינו שתקרא פרשה ראשונה של שמע, "ויהי נועם", "בידך אפקיד", ו"המפיל", (ח"א קצח).
ברכת 'המפיל'
מקורו בגמ' בברכות: "הנכנס לישון על מיטתו אומר מ'שמע ישראל' עד' והיה אם שמוע' ואומר ברכה 'ברוך המפיל חבלי שינה על עיני… יהי רצון… שתשכיבני לשלום.. ותצילני מפגע רע… ברוך אתה ה' המאיר לעולם כולו בכבודו'" (ס, ב).
זמן אמירתה
מלשון השו"ע משמע, שברכת 'המפיל' אומר אחרי ק"ש, והטעם: כדי שתהא הברכה סמוכה לשינה, ומה שקורא אחר כך 'יושב בסתר' ושאר פסוקים לא הוי הפסק, הטעם: כיון דהוי משום שמירה, טעם אחר: דק"ש אריכתא חשיב (הגר"א).
ויש שאמרו, שיקרא 'המפיל' קודם ק"ש ושאר פסוקים.
ולדינא, ינהג האדם כפי טבעו, כלומר אם יבוא להירדם באמצע ק"ש – יותר טוב שיקדים ברכת 'המפיל', ואם אין טבעו בכך – יותר טוב לאחר 'המפיל' עד הסוף (משנ"ב רלט ס"ק ב).
הטעם שיש מקילים מלברך ברכת 'המפיל'
לפי שחוששים לשיטת ה'סדר היום' שכתב (סדר ק"ש על מטתו) שלא תקנו לברך ברכה זו כשהולך לישון, אלא כשחבלי שינה כבר באו, וקשה לקבוע הזמן (תשובות והנהגות ח"ב קלא).
והטעם דמ"מ מברך, ולא חושש שמא לא ישן, והא מטעם זה אין מברכים בסוכה על השינה שמא לא ירדם: לפי דברכת 'המפיל' היא ברכת הודאה על טבע השינה, שא"א לו לאדם ללא שינה, אבל בסוכה אם מצטער – לא ישן כלל בסוכה.
טעם ב': דברכת 'המפיל' הוי ברכת השבח על מנהגו של עולם, כמו ברכת "הנותן לשכוי בינה", שאפילו לא שמע קול תרנגול מברך (שירי כנסת הגדול הגהות טור אות ה', הובא בא"ר רלט ג).
ישן ביום
הישן ביום א"א 'המפיל', וטוב שיאמר 'ויהי נועם' ו'יושב בסתר' (משנ"ב רלט ס"ק ח).
והטעם: לפי שחוששים שמא לא יוכל לישון, אבל בלילה גם אם לא יישן לא הווי ברכה לבטלה, די"א שלא נתקן אלא על מנהג העולם.
טעם אחר: משום שאסור לישון ביום כדאיתא בשו"ע (סימן ד י"א), אם כן לא שייך לתקן ברכה על זה.
טעם אחר: דלא שייך לומר "המפיל חבלי שינה" דדווקא בלילה דאיברא לשנתא, ומה שייך לומר ביום שאדם מגרה בעצמו שינה (חיי אדם כלל לה ד).
זמן הקריאה
קורא ק"ש סמוך למטתו (שו"ע רלט א). ב'סדר היום' (סדר ק"ש על מטתו) מבואר שלא יקרא ק"ש כשנכנס לישון אלא כשרואה שהשינה באה עליו, וב'כנסת הגדולה' כתב שיש לקרותה מיד, והטעם: שמא תחטפנו שינה ואח"כ לא יקרא, ואין לחשוש להפסק, דהפסק הווי רק כשעושה דבר אחר בינתים (משנ"ב רלט ס"ק ד).
צורת הקריאה
מותר לקרותה בשכיבה, והטעם: לפי שיצא ידי מצוות ק"ש בתפילה, וקריאה זו היא רק לשומרו (מג"א רלט ה). ולכתחילה יש מחמירים לקרותה בעמידה או בישיבה, ואם כבר שכב לכו"ע מותר לקרוא בהטיה על צידו (משנ"ב רלט ס"ק ז).
סדר קריאת שמע (שו"ע רלט א)
ראוי למחול לכל מי שחטא כנגדו וציערו (משנ"ב רלט ס"ק ט). ולכן יש האומרים "רבונו של עולם הריני מוחל וסולח", והטעם: כדי שישא לו הקב"ה עונותיו (סידור השל"ה סדר הלילה).
בסגולתיו: בזכות זה מאריך ימים (משנ"ב שם). ומנין? מהגמרא מגילה (כח ע"א): שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה במה הארכת ימים אמר להם… ולא עלתה על מטתי קללת חברי" – ומבארת הגמרא את הנהגת רבי נחוניא, כי הא דמר זוטרא כי הוה סליק לפוריה אמר שרי לכל מאן דצערן.