היום נלמד: שכחת 'רצה' ו'יעלה ויבוא' בברכת המזון
יום רביעי כ' בטבת תשע"ז
השוכח 'יעלה ויבוא' בראש חודש אינו צריך לברך ברכת המזון שנית - מדוע?
כפי שלמדנו, השוכח לומר 'רצה' בברכת המזון בשבת, או 'יעלה ויבוא' ביום טוב, צריך לברך שנית. ולא תיקנו חכמים כן אלא בברכת המזון הנאמרת בסוף סעודת חובה, דהיינו שתי הסעודות הראשונות בשבת וביום טוב. ויש שמצדדים כי אף אם לא אכל סעודה בליל שבת, שאז חייב לאכול שלש סעודות ביום, אם שכח 'רצה' בסעודה השניה שביום אינו צריך לברך שנית. אבל בראש חודש ובחול המועד, שאף על פי שאסור להתענות בהם, אין חובה לאכול פת - השוכח 'יעלה ויבוא' אינו צריך לברך שנית. [שו"ע ז, ומשנ"ב כו-כז; ביאורים ומוספים דרשו, 21]
מהו נוסח ברכת ההשלמה ל'יעלה ויבוא' בחול המועד?
כאמור, השוכח 'יעלה ויבוא' בראש חודש אינו צריך לברך ברכת המזון שנית, ולמרות זאת, אם נזכר לאחר ברכת 'בונה ירושלים', לפני שהתחיל 'הטוב והמטיב', יברך ברכת השלָמה: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר נתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרון". ובחול המועד יאמר: "אשר נתן מועדים לעמו ישראל לששון ולשמחה", או "אשר נתן ימים קדושים לעמו ישראל...", אבל לא יאמר: "אשר נתן ימים טובים", כפי שאומרים ביום טוב. והן בראש חודש הן בחול המועד, אין חותמים ברכה זו. [שו"ע ז, משנ"ב כה ו־כז, שעה"צ יט, וביה"ל ד"ה אומר]
אשה ששכחה לומר 'רצה' ו'יעלה ויבוא' - האם צריכה לברך שנית?
נשים חייבות בסעודת שבת - אף שזו מצוה ש'הזמן גרמא' - כיון שהציווי "זכור את יום השבת" הוקש לציווי "שמור את יום השבת", וכשם שהנשים חייבות בשמירת השבת, כך חייבות בזכירת השבת ובמצוות עשה הקשורות בה. ולכן אשה ששכחה לומר 'רצה' בברכת המזון בשבת צריכה לברך שנית. אולם, מסעודות יום טוב נשים פטורות, כיון שזו מצוה ש'הזמן גרמא', ולכן אשה ששכחה 'יעלה ויבוא' ביום טוב אינה צריכה לברך שנית, מלבד בליל הסדר, בו חייבות גם הנשים באכילת מצה. ויש אומרים שגם בשבת אינה צריכה לברך שנית. [ביאורים ומוספים דרשו, 19]