שח הגה"צ רבי גמליאל רבינוביץ שליט"א: סיפר לי אחד מבניי שליט"א, שפעם בעת לכתו ברחובותיה של ירושלים, עצר אותו איש אחד בסמוך לבית כנסת קטן, ובהכירו אותו שהוא כהן מיוחס ביקשו אם יכול להיכנס לבית הכנסת לישא את כפיו במצות ברכת כהנים באהבה.
משנכנס בני אל בית הכנסת ראה שכבר יש שם כהן אחד, המוכן ועומד לעלות אל הדוכן, והבין שכנראה משתדלים באותו בית כנסת להדר אחר שני כהנים לכל הפחות, כדי שתהא בידם ברכת כהנים דאורייתא!
לאחר שנשא את כפיו וביקש לצאת לדרכו, ניגש אליו אותו אדם והודה לו על טוב ליבו, והתנצל בפניו בהסבירו שיש לו במרכז ירושלים חנות קטנה להחלפת כספים, הנקראת צ'יינג', ובהיותו עסוק תדיר בסכומים גדולים במזומנים, הן בפריטת מטבע חוץ, והן בפריטת צ'קים וכדומה, הרי מטבע הדברים חנות שכזו 'קורצת' לגנבים ושודדים למיניהם… והוא עומד תמיד שם בסכנה, הן בגוף והן בממון, וכבר שדדוהו כמה פעמים, ויותר קרוב הוא להפסד מלשכר…
ולפיכך הציע לו הגאון הגדול מרבני ירושלים ירושלים רבי מנדל כהן זצ"ל, שיקיים הסגולה המפורסמת לשמוע ולקבל מדי יום 'ברכת כהנים' שיהיו בה לכל הפחות שני כהנים, כדי שתתקיים המצוה בהידורה מדאורייתא, ובכך תגן עליו מפני המזיקין!
ואכן, סיים האיש, מאז שהתחלתי להקפיד בסגולה נפלאה זו, יש לי שמירה עליונה מיוחדת, ופסקו כל הפריצות והגניבות בחנות!
ומפורש הדבר להדיא בספר הזוהר הקדוש פרשה נשא ן(ח"ג דף קמו.), וזה"ל: "אמר רבי שמעון, בשעתא דהאי 'כ"ה' אתער בדינוי, לא יכלין בני עלמא למיקם קמיה" [בעת שמתעוררת בעולם מידת הדין הקשה הרמוזה בתיבת 'כה', אין בני העולם יכולים לעמוד מפניה]. "ובשעתא דפרסין כהני ידייהו, דאתיין מחסד [ובשעה שפורסים שפורסים הכהנים ידיהם בנשיאות כפיים, שהם באים משורש מידת החסד], אתער חסד דלעילא ואתחבר בהאי כ"ה [מתעורר החסד העליון להתחבר במידת 'כה' דקדושה, כנגד כ"ה אותיות שבברכת כהנים], ומתבסמא ומתברכא באנפין נהירין לבני ישראל [ומתבסם ומתברך בפנים מאירים לבני ישראל], ואתעדי מנהון דינין [וסרים מהם הדינים]. הדא הוא דכתיב (במדבר ו כג) 'כה תברכו את בני ישראל', ולא לשאר עמין וכו'" עכלה"ט, יעוין שם עוד אריכות נפלאה.
(טיב הקהילה)