היום נלמד: נגיעה בספרי תנ"ך
יום שני י"ט בתמוז תשע"ו
האם מותר לנגוע ישירות בספרי נ"ך הכתובים על קלף?
אסור לנגוע ישירות ביריעות ספר תורה, אף כשנטל ידיו תחילה. ובספרי נביאים וכתובים הכתובים בדיו על גבי קלף כספר תורה - אסור לנגוע בידים שאינן נקיות, וגם כשאינו יודע שאינן נקיות, ראוי שיטול ידיו תחילה. ובספרים שאינם כתובים בדיו על גבי קלף - אין לנגוע בידים שאינן נקיות, אך כשאינו יודע שאינם נקיון אינו צריך ליטול ידים. ואם נפל ספר על הרצפה, מותר להרימו אף בידים שאינן נקיות, אך לכתחילה ינקה מעט את ידיו בבגד וכדומה. [סעיף א וס"ק ג-ד; ביאורים ומוספים דרשו, 5]
מדוע עושים 'עצי חיים' לספר התורה?
על פי ההלכות האמורות, נהגו לעשות שני עמודים - המכונים 'עצי חיים' - לספר התורה, כדי שיוכלו לגוללו מתחילתו לסופו ומסופו לתחילתו ללא מגע ביריעותיו. ולספרי הנביאים, שביריעותיהן מותר לנגוע ישירות - יש שנהגו לעשות עמוד אחד בלבד, אך רבים נהגו לעשות שני עמודים אף להם. ומגילת אסתר - לדעת השולחן ערוך ופוסקים נוספים, וכן על פי הקבלה, צריך לעשות לה עמוד אחד בסופה, ולדעת הרמ"א אין לעשות לה עמוד כלל. [ביאורים ומוספים דרשו, 6 (עם הרחבת המקור)]
האם מותר להפוך דירת מגורים לבית כנסת?
אין לעשות 'תשמיש קדושה' - כגון מפת הבימה שספר התורה מונח עליה - מחפץ ששימש לצורכי חולין. ואם מדובר בחפץ שיוּצַר לצורכי חולין אך טרם השתמשו בו - נחלקו הפוסקים אם מותר לעשות ממנו תשמיש קדושה. וכן כששינה את צורת החפץ - נחלקו הפוסקים אם מותר לעשות ממנו תשמיש קדושה, והמנהג להקל. וחפץ של מצוה ו'תשמיש מצוה' - כגון טלית ונרתיקהּ - מותר לעשותו מחפץ ששימש לצורכי חולין; ומשום כך, לדוגמה, מותר להפוך דירת מגורים לבית כנסת. [סעיף א וס"ק יג-יד; ביאורים ומוספים דרשו, 15]