הרה"ק ה'שפת אמת' בספרו על התורה פר' כי תשא סוף שנת תרס"ב כותב וזה לשונו: "והתורה שלומדין בשבת אין בה שכחה". ומסופר על יהודי שנכנס להרה"ק רבי יואל מסאטמאר זצ"ל ותינה לפניו מצוקתו שכל מה שלומד שולט בו שר השכחה והוא פורח מזכרונו, יעץ לו הרה"ק שבשבת יחזור וישנן את מה שלמד בששת ימי החול, ועל ידי זה יזכור לימודו. והוסיף לפרש בזה 'זכרו תורת משה במצות שבת גרוסה', שעל ידי שבת זוכרים הלימוד, שעל ידי שבת נתבטל השכחה, דהוא סגולה לזכרון, ולכך צריכים ללמוד דווקא בשבת דאז אין שולט השכחה ('מטל השמים' בראשית עמ רנו, 'דורש טוב' לשבת עמ נד)
פעם התנצל אחד לפני הגה"ק ה'מנחת אלעזר' ממונקאטש על חלישות כוח זכרונו, והגיד לו רבנו שיכוון בעת קידוש דליל שבת באמירת תיבת 'זכרון למעשה בראשית' להגביר כח זכרונו לטובה (דרכי חיים ושלום). וכן כתב בספרו עשרה מאמרות בפר' ויחי וז"ל: "ומקובל מהצדיקים זי"ע סגולה לזכרון בתורה לכוון בעת קידוש בזכרו"ן למעשה בראשית שיוטב לו הזכרון עיי"ש. וכן הביא בטעמי המנהגים עמ' תקעד ענייני סגולות: סגולה לזכרון, להתפלל במחשבה על הזכרון בשעת הקידוש בשעה שאומר זכרון למעשה בראשית – שמעתי מאדמו"ר הרה"ק מאלעסק בשם זקנו הרה"ק המפורסם מהרי"א מזידיטשוב זי"ע, ע"כ.
מסופר: אל הרה"ק בעל 'אמרי ברוך' מוויזניץ זי"ע בא יהודי ותינה לפניו את צערו שלדאבונו אינו זוכה לזכור תלמודו. השיב לו הרבי שישקוד וילמד מסכת והלכות שבת, ועל ידי כן יזכור תלמודו. ופירש בזה מה דאמרינן בזמירות ליל שבת בזמר 'כל מקדש' – 'זכרו תורת משה', דמי שרוצה לזכור ולא לשכוח מה שלמד בתורה הקדושה שניתנה לנו ע"י משה רבנו, 'במצות שבת גרוסה' – יתעסק ויתעמק בלימוד ענייני שבת קודש, ועי"ז יזכה וישתמר הכול בזכרונו (אמרי ברוך עמוד ל)
(מתוך מאמרו של הרב יעקב שלמה שיינברגר ב'המבשר תורני')