"והודעת להם את הדרך ילכו בה" (י"ח, כ')
מה ללמוד יותר ובמה להשקיע יותר – בעיון או בבקיאות?
עד היכן צריך ללמוד כל סוגיה?
מה ניתן לעשות כדי שיתקיים תלמודו בידו?
איך אפשר להגיע לידיעת כל התורה כולה?
שאלות כאלו מטרידות כל בן תורה, בכל מקום ובכל מצב. שאלות אלה הן יסודות הלימוד ממש, הבסיס לסדר עלייתו בקודש של כל בן תורה.
מי אינו מוצא עצמו תוהה בעניינים אלו, עד שמצליח למצוא את דרכו הסלולה בחיים?!
תהיות אלו מתגברו פי כמה, כאשר זוכים לראות את דמותו של מי שהצליח להגיע למדרגות רמות ונשגבות בתורה, כל התורה כולה בהירה ונהירה לו כעל כף ידו, משורש הסוגיה ועד ההלכה למעשה.
מה הוא עשה? איך הצליח רבינו מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, להגיע לדרגה נחשקת כזאת? באיזו צורה ישב ולמד כל השנים, עד שהגיע למדרגת בהירות עצומה כזאת בכל חלקי התורה?
בהזדמנויות שונות נשמעו ממנו דברים ברורים.
מה עשה? זו אינה שאלה בכלל. הוא פשוט ישב ולמד ועמל בתורה, לא איבד רגע אחד מחייו לריק, לא הסיח דעתו מן התורה.
אולם באיזו צורה למד כל השנים? האם השקיע בעיון או בקיאות? עד היכן השקיע בכל סוגיה? בשאלות הללו זכו תלמידיו לשמוע דברים נפלאים, אשר בכוחם להועיל לכל אחד ואחד.
וכך אמר רבינו:
"שני עקרונות עמדו לנגד עיני מעודי ועד היום הזה.
"האחד: מעולם לא עזבתי שום עניין שהתחלתי ללמוד, עד שהוא היה ברור!!!
"דבר נוסף: מגיל שלוש-עשרה שמתי לנגד עיני את דברי רש"י בסנהדרין (כ"ו ע"ב): 'אמר עולא מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה', ופירש"י: 'מחשבה שאדם מחשב כך וכך אעשה, כך וכך תעלה בידי, מועלת להשבית הדבר, שאין מחשבתו מתקיימת אפילו לדבר תורה, כגון האומר עד יום פלוני אסיים כך וכך מסכתות בגירסא'.
"לא תכננתי שום תכניות כמה להספיק ואיך להספיק ללמוד. אם מתכננים לא מצליחים.
"שני דברים אלו עמדו לנגד עיני מגיל בר מצוה: לא לתכנן תכניות ולא לעזוב שום נושא לפני שהוא ברור".
פעמים רבות כשעלו על שולחן רבינו שאלות הנוגעות להדרכה בלימוד התורה, היתה תשובה אחת חוזרת על עצמה באופן קבוע, היו מי שניסו לסובב ולגלגל שאלות רבות בעניין זה, מכל הצדדים האפשריים, אך לא עלתה בפי אף אחד מן השואלים לשמוע דבר אחר, זולת אותה תשובה שהיא בריח התיכון בחיי רבינו, והיא הדרכתו היחידה בדרך הלימוד: "לומדים כל דבר, עד שהוא יהיה ברור!"
בקיאות
"מה ללמוד יותר ובמה להשקיע יותר – בעיון או בבקיאות?", נשאל רבינו
תשובת רבינו היתה ברורה:
מה פירוש ללמוד בקיאות? לעשות מערבולת בראש. כל מה שלומדים צריך להיות ברור! לא ממשיכים ללמוד עד שהכל ברור!
'בקיאות' אינה אמורה להיות דרך לימוד שבה לומדים דבר ולא יודעים אותו ברור. אם כוונת ה'בקיאות' היא ללמוד את הגמרא רק עם שיטה אחת בראשונים, וצורת ה'עיון' היא ללמוד עם עוד שיטות בראשונים – בזה צריך כל אחד להחליט לפי מצבו, אבל העיקר שכל מה שלומדים שיהיה ברור!
אסור להפסיד בהירות בסוגיה בגלל שרוצים להספיק ללמוד עוד. אסור שההספק יבוא על חשבון הבהירות. ישנם שלומדים מהר, משום שרוצים להספיק הרבה ומפסידים את הבהירות בסוגיה, מתרגלים לשטחיות בגלל הרצון לדעת הרבה.
כמה זמן ללמוד סוגיה
עוד נשאל רבינו:
שמא אפשר לקבל שיטה בלימוד – איך ללמוד? כמה להשקיע בכל דף שלומדים? כמה זמן אמורה לקחת כל סוגיה שלומדים?
התשובה חזרה ונשנתה:
"אין בזה שום שיטה, אי אפשר להגביל שום סוגיה בזמן קצוב מראש. לומדים אותה עד שיהיה ברור! צריך להיזהר לא לעזוב סוגיה כל זמן שהיא עדיין אינה ברורה כל צורכה".
חזרה
באותה הזדמנות נשאלה שאלה נוספת:
"מה עם ענין ה'חזרה'?"
שוב היתה התשובה ברורה:
"חזרה היא לא מה שהרבה אנשים חושבים, שיש ענין 'לומר' עוד פעם את מה שלמדו. ה'חזרה' נערכת כך שהסוגיה תהיה ברורה יותר. ככל שהסוגיה יותר ברורה – זוכרים אותה טוב יותר. כשהאדם לומד את הסוגיה פעם אחת, היא עדין לא מספיק ברורה אצלו, לכן בדרך כלל אינו זוכר אותה. כשחוזרים פעם נוספת היא נעשית ברורה ותר, לכן זוכרים אותה טוב יותר. ככל שהחזרה סמוכה ללימוד הראשון, הדברים ברורים יותר, וככל שחזורים יותר, הסוגיה מובנת יותר. אבל אם הדברים מלכתחילה לא נלמדו בצורה ברורה, מה מועיל שחוזרים ואומרים את הדברים?"
"העיקר הוא שהלימוד יהיה ברור!"
ללמוד עד הסוף
אחד ממקורבי רבינו רצה לבנות את סדר יומו באופן מושלם. משום כך, לא ידע כמה זמן יש להקדיש ללימוד העיון וכמה ללימוד הבקיאות.
הלך להימלך בדעת רבינו. הציג בפניו את השאלה וביקש שיורה לו את הדרך.
תשובת רבינו היתה ברורה:
"איני מבין למה אתה מתכוון בשאלתך כמה זמן להקדיש ללימוד הבקיאות. איני יודע איך אתה מגדיר את ה'בקיאות'. אני יודע דבר אחד: כל דבר צריך ללמוד עד הסוף, עד שמבינים אותו בצורה ברורה".
"תוציא מהרשב"א את מה שברור!"
דוגמא נוספת בפירוש המושג "בהירות" ועד כמה היא עיקר לימוד התורה – ניתן ללמוד מהעבודה הבאה שמספר הגר"י דרזי שליט"א:
באמצע עיסוקי בסוגיותיה החמורות של מלאכת "בישול", הגעתי ליסוד של הרשב"א בענין בישול בכלי שני.
דברי הרשב"א היו קשים להבנה בעבורי. דנתי בדברי הרשב"א הללו גם עם אנשים גדולים, ועדיין לא זכיתי לרדת לסוף דעתו הגדולה.
באחד הימים התלוויתי לרבינו, כמנהגי, ושטחתי את מצוקתי:
דברי הרשב"א בענין מים בכלי שאין יד סולדת בהם, קשים להבנה בעבורי. איני מצליח לרדת לסוף דעתו הגדולה, והדבר גורם לי חוסר בהירות בסוגיה כולה.
תשובת רבינו היתה בהירה וברורה:
"אכן, דברי הרשב"א הללו קשים להבנה, צריך להתאמץ הרבה ולעיין כדי לרדת לסוף דעתו הגדולה, אולם הם לא גרמו לי שום חוסר בהירות בסוגיה. לקחתי את דברי הרשב"א הללו והוצאתי מהם שני דברים ברורים, את מה שלא הבנתי – לא הבנתי, אבל זה לא צריך לגרום חוסר בהירות בכל הסוגיה. צריך לעשות סדר בראש ולראות בתוך דבריו מה ברור ומה לא ברור, לסכם לעצמנו מה אנחנו מבינים בדבריו ומה לא".
כאן ראיתי בהירות מהי. גם בתוככי רשב"א מוקשה, שככל שמעיינים בו עדיין צריך להתאמץ כדי להבין דבריו העמוקים, צריך לעשות סדר – מה ברור ומה לא. הרי לך יסוד לימדו התורה כולה:
"בהירות!!!" "דדא ביה כולה ביה, ודדא לא ביה מה ביה".
"תתחיל ללמוד את מסכת שבת פעם נוספת"…
עוד מספר הגר"י דרזי שליט"א:
לאחר תקופה ארוכה שעסקתי במסכת "שבת", זכיתי לסיימה. הסיום היה שמחה גדולה בעבורי לאחר שהשקעתי זמן רב בלימוד המסכת על כל סוגיותיה בעיון. עליתי אל הקודש פנימה כדי לשאול איזו מסכת כדאי לי להתחיל עתה.
התשובה שנאמרה בלשון שאלה, הפתיעה אותי עד מאד:
"אתה כבר יודע את מסכת שבת ישר והפוך? כדאי להתחיל ללמדו אותה מההתחלה, זה יהיה בעבורך 'שבת אחרת לגמרי'!"
שמעתי לעצתו. שוב השקעתי עצמי במסכת שבת במשך תקופה ארוכה ולמדתיה בעיון פעם נוספת. אכן, הדברים היו כדברי רבינו: "שבת אחרת לגמרי".
לאחר שזכיתי להעמיק בענייני המסכת, עד שנתגלתה בפני מסכת אחרת לגמרי, שוב עליתי אל הקודש פנימה כדי לשאול מפי האורים באיזו מסכת להשקיע עתה.
הופתעתי למשמע התשובה:
"תתחיל ללמוד מסכת שבת בפעם נוספת, זו תהיה בעבורך 'שבת אחרת לגמרי'". התשובה הזאת היתה בלתי צפויה לחלוטין. לא העלתי על דעתי כי לאחר עיסוקי במשך שנים אחדות בענייניה של מסכת שבת, עדיין יש לי מה לעיין בה ולחדש בה.
שמעתי ועשיתי.
התחלתי ללמוד את מסכת שבת פעם נוספת, ואכן, כמו שרבינו אמר, שוב היתה זו "שבת אחרת לגמרי".
קרוב ל-25 שנה, מאז זכיתי להתוודע לדמותו הגדולה ולהסתופף בצל האילן הגדול, היה מורה לי לעסוק בענייניה של מסכת שבת עוד ועוד, להעמיק בה ולהקיף אותה בכל פעם במבט מחודש.
לשם מה הנני מגולל עובדה זו?
וכי יש בה הדרכה לרבים?
ודאי שלא! זו הדרכה אישית ספציפית, הבנויה על הכרתו בתכונות הנפש של השואל.
אך רבים יכולים ללמוד מכאן "בהירות" מהי, ועד היכן צריך להעמיק בכל סוגיה, עד שהיה מורה לכל מי שיש ביכולתו, שיעסוק בענייניה של מסכת את שנים רבות, שיחדש בה ושיברר אותה עד תומה.
יש כאן הדרכה לכולם: להימנע ככל האפשר משטחיות ומלימוד של העברה בעלמא.
(מתוך הספר 'גדולה שימושה)