פרשיות אלו מליאות מזן אל זן במצוות רבות ומגוונות המעמידות את היות העם הנבחר גבוה ומרומם על שאר אומות העולם. אף פרשתנו המתחילה עם מצוות ההבדלה בין הכהנים ובין העם מבטאת את ייחודיותו של שבט הכהונה ורוממותו. תכלית המצוות הללו הינם ביסוד מטרת נתינת התורה כמו שאמר משה רבנו לעם ישראל אחרי מעמד הר סיני. "כי לבעבור נסות אתכם בא האלוקים" וברש"י מלשון נס והרמה. מכאן שפרשיות אלו הם יסוד התורה וההרגשה הזו של הרוממות והגדולה היא התכלית אליה אמורה התורה ושמירת מצוותיה להביא כל אחד מאיתנו.
ניתן לראות במוחש את הרוממות העדינות אליה התורה מביאה את שומריה בכל שטחי החיים, כל בן תורה וכל שומר מצוות באשר הוא מעפיל אל פסגות עדינות הנפש וצחצוח המידות רק מעצם היותו דבוק בתכלית העולם היא התורה הקדושה.
הסיפור הבא ימחיש לכל את הפסגה אליה ניתן להגיע מתוך שמירת התורה והמצוות כאשר החיים ה'פשוטים' נהפכים ליותר נשגבים ותעצומות הנפש מתגלות דווקא בשעות של גבורה ואכזבה עמוקה.
לצורך הסיפור נקרא לו ר' מוישה. הוא סופר מצליח ומבוקש שידיו מליאות בעבודת הקודש ורבים משחרים לפתחו דווקא. מי לרכוש תפילין ומזוזות מהודרות ומי ללמוד וללטש את אמנות עשיית הסת"ם.
לקראת יום ההולדת החמישים הוגיעה אשת החיל את מוחה בנסיון למצוא מתנה יפה וחשובה, שתבטא את הערכתה ואת חשיבותו של בעלה היקר בעיניה. בסתר עמלה הרעייה על מפה יוקרתית וחשובה שתפאר את שולחן השבת. היא רכשה מפה פשוטה ובעבודת נמלים ובשעות רבות של עבודה היא יצרה לה ציצים ופרחים לפאר אותה ביותר לכבוד השבת ולכבוד בעלה היקר. למי שמבין בדבר רק נאמר שהמפה הזו הכילה כעשרים אלף איקסים של מכונת תפירה שנרקמו ביד אמן ליצירה מושלמת ששובבה כל עין.
אתא ובא ליל שבת בה חל יום ההולדת של ר' מוישה, הוא יצא אל בית הכנסת ואל הבית נכנסו בניו ובנותיו הנשואים שהוזמנו בסודי סודות. המפה הרגילה הוחלפה במהירות במפה החדשה והיוקרתית עליה עמלה אם הבנים ומעליה נערכו כלים יפים ואוכל מיוחד שהכינו כל אחד מהנשואים לקראת השבת המיוחדת.
ר' מוישה שנכנס כהרגלו מלווה במלאכי השבת לא ציפה להפתעה הגדולה ולא חדל מלהתפעל מכל אשר הוכן לכבודו ובמיוחד מהמפה שניכר היה עליה ההשקעה הגדולה. אכן השבת עברה בטוב ובנעימים ובמוצאי שבת אחרי ההבדלה והפרידה של ר' מוישה מילדיו הוא נכנס אל חדר הסופרות הפרטי שלו להתקדם ולסיים מספר הזמנות דחופות שחיכו לידו האַמונה. דפיקות בדלת ויהודי עם יריעת קלף בידיו שביקש בדחיפות את ר' מוישה קטעו את רצף העבודה המבורך. סופר מתחיל שהיה צריך הדרכה דחופה עם איזו תקלה שהסתבכה – משהו שר' מוישה תמיד שמח לעזור בו.
ר' מוישה הזמין את הסופר המתחיל פנימה אל הסלון ובהיסח הדעת התיישב על יד השולחן הסלוני שעליו עדיין הייתה פרוסה המפה היוקרתית והמושקעת. כמו בכל הסיפורים הטובים בלהט העבודה הוסטה ידו של אחד מהם ובחלקיק שניה התהפכה קסת הדיו אל השולחן ועל המפה נוצר כתם ענק ומכוער של דיו סופרים שכידוע לא יורד בשום כביסה שהיא…
ר' מוישה בהה במפה המלוכלכת בחוסר אימון מוחלט, הוא פשוט לא יכל להכיל את המצב הנורא הזה ורק המחשבה על התגובה הצפויה של אשת החיל שעמלה על המפה הזו שעות אינספור החרידה אותו. בלי לחשוב פעמיים הוא נטל את חליפתו ופשוט נמלט מהבית כשהסופר המתחיל משתרך אחריו בלי להבין על מה יצא הקצף… בגינה השכונתית הוא השיג את ר' מוישה שתוך כדי התנשפות נמרצת הסביר לו במילים ספורות על מה ולמה הייתה התגובה קיצונית כל כך. הוא הבין שכעת זו לא השעה הכשירה להתייעץ על שום נושא שהוא והותיר את ר' מוישה בגפו מהורהר ושוקל את צעדיו.
בחלוף מס' דקות צלצל הנייד של ר' מוישה וביתו הצעירה שאלה אותו להיכן הוא נעלם פתאום. "אני לא מסוגל לעלות ולראות את הפנים של אמא כשהיא תראה את מה שהתחולל, אחרי שאמא תראה ותירגע קצת תקראי לי ונראה מה לעשות".
אל תדאג אבא, הגיבה ביתו במהירות, אתה יכול לעלות הביתה בלי שום חשש, אמא כבר ראתה את מה שקרה ואין שום בעיה.
"רק תגידי לי מה היא הגיבה" ביקש ר' מוישה בנסיון לדעת עם מה עליו להתמודד כעת.
אמא אכן נבהלה נורא כשראתה את הנזק הבלתי הפיך שנגרם למפה, עדכנה הבת, לקח לה חצי דקה בערך להתעשת, אחר כך היא קיפלה את המפה בעדינות בקפלים מדויקים והניחה אותה אחר כבוד בפח האשפה. הוא הסתובבה ואמרה לנו "אמנם עשיתי במפה הזו עשרים אלף איקסים אבל עכשיו אני עושה עליה את הוי הראשון"…
אין דרך אחרת להבין סיפור כזה, אין צורה להכיל גדלות נפש שכזו בלי העידון של התורה, בלי לחוש שהמצוות מרוממות ומקדשות את האדם. אין עוד אומה ולשון שאפשר למצוא בהם סיפורים כאלו של איפוק ושליטה מוחלטת על נפש האדם הבסיסית ביותר וכל זה נובע מלבעבור נסות אתכם בא האלוקים ומהמצוות שחורטות את העדינות והרוממות במעמקי הנפש.