סוטה דף ו
מי אמר 'שהוציאו עליו שם רע' שהוא פועל ישועות?
ואתה מוציא שם רע
אהבתו של ה'אהבת ישראל' מויז'ניץ לכל אחד ואחד מישראל באה לידי ביטוי גם בנתינת צדקה בלא גבול. היה זה בתחילת כהונתו כאדמו"ר, בביתו שררה עניות גדולה, ומלבד הוצאות בני ביתו, עוד נסמכו על שולחנו גם אחיו ואחיותיו שטרם נישאו. חובות גדולות שרגו על צווארו, ובעלי החנויות איימו שאם לא ישלמו להם את המגיע להם זה מכבר, יפסיקו למכור למשפחת הרבי בהקפה…
יום אחד נכנס לרבי יהודי עני, וכשבידו 'קוויטל'. תינה בפני האמדו"ר את צרותיו ואת מצוקתו הכספית הנוראה, כאשר אין בידו פרוטה לכלכל את בני ביתו הרעבים. בדיוק באותם רגעים הגיע הדוור אל בית הרבי, והביא מעטפה מיהודי תושב העיר 'יאס'. בתוכה היה 'קוויטל' וחמשה זהובים לפדיון נפש, סכום עתק בימים אלו. הגבאי שמח מאוד על מתת גדול כל כך, הן סכום זה יכול במעט לחלץ את בית האדמו"ר מעוניו, ולהביא לו מעט רווחה.
אך לפליאתו, נטל האדמו"ר את פתקת העני ופתקת היהודי מיאס, צירפם יחד ומסרם עם חמשת הזהובים לעני שבא זה עתה להתדפק על דלתו על מצוקת עוני דומה.
פליאתו של הגבאי נראתה לעיני האדמו"ר, והוא הסביר: "המאמין אתה בגלגול נשמות?" – "בוודאי!", ענה הגבאי, "מדוע הגיעו אלי הזהובים מהעיר יאס בדיוק באותה שעה שהגיע אלי העני?" – תמה הרבי – "יתכן, שבגלגול הקודם היו שניהם שותפים, ואחד נשאר חייב לחברו סכום זה, ועתה יורד הוא שוב לעולם כדי להשיבם אליו…. אבל כיצד…? הרי אינם מכירים זה את זה…? מה עושה הקב"ה? הוא מוציא שם רע על יהודי מויז'ניץ שהוא פועל ישועות ובעל צדקה, זה שולח קוויטל עם נדבה, השני בא לבקש צדקה, ותפקידי הוא רק לזווג ביניהם…. וכי רצית שאמעל בשליחותי ואקח את הכסף הזה לעצמי, ובכך אגרום עוול לשני הנשמות הללו?"…
או אז הבין הגבאי שמאהבת ישראל הבוערת אצל הרבי, גייס את כל הסיבות שבעולם כדי לתת צדקה לעני, וכלל אינו שם על ליבו את מצוקתו הפרטית…
(הגר"י ליוש שליט"א)