כתובות ד
כיצד עודד הרב שך אדם שפצו לחנות התכשיטים שלו ורוקנוה?
ואין מונעין תכשיטין מן הכלה
סיפר רבי משה אהרן ברוורמן, וכך סיפר:
מעשה באדם חרדי, בן תורה ירא שמים, אשר ניהל לפרנסתו חנות תכשיטים גדולה, שהיתה ממוקמת בשכונה מסויימת במזרח ירושלים. באחד הימים פרצו גנבים לחנות, רוקנו אותה מכל סחורתה – ששוויה הוערך בסכום עתק – ונעלמו…
להערכת המשטרה – בדרך הטבע לא נראה כל סיכוי להשבת הרכוש הגנוב לבעליו… ברור היה שגם אם ייתפסו הגנבים – לא ניתן יהיה למצוא את הגניבה ברשותם, שכן זה מכבר החליפה ידיים ונעלמה… נקל לתאר את דכדוכו של בעל החנות, אשר איבד את כל רכושו ברגע אחד.
אחד ממקורביו של רבינו, אשר הכירו באופן אישי, הציע לו להיכנס אל רבינו ולתנות בפניו את צערו, והלה קפץ על ההצעה בשמחה. עוד באותו היום נסעו השנים לבני ברק, אל ביתו של רבינו, אשר נענה בשמחה לבקשתו של אותו מקורב, כי יעודד את רוחו של הסוחר המדוכדך.
ואכן, היהודי נכנס אל חדרו של רבינו, אשר שמע את סיפורו, עודד את רוחו, ולאחר מכן סיים באמרו: "ליהודי אסור לאבד תקווה בשום אופן! לפעמים קורה שגנבים מסתכסכים ביניהם, והאחד מלשין על השני!"… בעל החנות ניסה להסביר, כי להערכת המשטרה יצא הרכוש הגנוב זה מכבר מרשותם של הגנבים, אולם רבינו לא הגיב לדבריו. הוא נפרד ממנו במאור פנים, והלה יצא לדרכו.
אך הנה, ראו זה פלא: לא חלפו אלא ימים ספורים, וממטה המשטרה התקשרו להזמין את מיודענו אל התחנה. בבואו, ציפתה לו הפתעה: כל הרכוש הגנוב המתין לו, כאשר מאומה לא חסר ממנו… לתדהמתו, סיפרו לו השוטרים כי אחד הגנבים הסתכסך עם חבריו והסגירם למשטרה, בדיוק כפי שצפה רבינו…
ללמדנו, כי אסור לאבד תקווה בשום אופן, גם כאשר כל הנתונים מצביעים על כך שהסיכויים אפסיים לחלוטין. הקדוש ברוך הוא הינו כל יכול, וברצותו – אין מעצור לפניו מלהושיע ברב או במעט!
(מתוך 'אורחות החיים' פרקי חיים ממרן הגרא"מ שך זצוק"ל)