ביצה כו
במה צריכה להיות מומחיותו של רב עיר?
עד שירד מומחה ויראה
ה'דברי חיים' מצאנז, השקיע כוחות עצומים, כדי שימנו את רבי שמעון סופר, בנו של ה'חתם סופר', לרב בקראקוב, ואכן קהילת קראקוב זכתה, שרבי שמעון סופר כיהן כבוד ברבנותה.
לאחר תקופת מה פגש ה'דברי חיים' בר' שמעון סופר, והתעניין על הנעשה בקראקוב.
הוא פרט ושאל: "מה קורה בענין השחיטה בעיר?"
"מינינו שוחטים המקפידים על קלה כחמורה מדקדקים ביותר, ומורה הוראה מומחה בודק את סכיניהם", נענה ה'מכתב סופר'.
"ומה בדבר העירוב בעיר?", המשיך הרבי מצאנז לשאול.
"בקהילתנו יש יהודי מומחה בהלכות עירוב, וכל שבוע הוא בודק את הערוב תחת אחריותי", השיבו הרב החדש.
"ומה קורה בתחום המקוואות בקראקוב?"
"שני דיינים מלומדים, היודעים היטב את כל ההלכות, הולכים בקביעות לבדוק שהמקוואות מתנהלים על פי ההלכה הצרופה".
וכך המשיך הוא לחקור, וראה שלכל ענין הלכתי מצא הרב מקראקוב דיין, מורה הוראה או מומחה, ועליהם הטיל הוא את האחריות לענייני הקהילה.
פנה הצאנזער רב אל הרב: "קראקער רב, לשחיטה יש לכם מורה הוראה, לערוב יש לכם מומחה, למקוואות יש לכם דיינים בקיאים, ומה ביחס לדיני תורה?"
"יש לי בית דין בהרכב של שלושה דיינים, היודעים חושן משפט מכריכה לכריכה, מוראדיג", סיפר הרב בשמחה.
פנה אליו הצאנזער רב בשאלה הנוקבת חדרי בטן: "הרי מינו אותך לרב בקראקא, לשחיטה לערוב, למקוואות, לבתי הדין – לכל ענין יש מומחה, אם כן במה אתה רב בקראקא?!"
רבי שמעון סופר, בקדושתו העצומה וביראת השמים הצרופה שלו לא השיבו. הוא רצה שהצאנזער רב יענה לשאלה אמיתית זו ואמר: "אדרבה, יגיד כבוד הרב, במה אני רב בקראקא?"
"להחיות שבורי לב ולהרנין נדכאי רוח – זה תפקיד הרב! הכריז ה'דברי חיים'.
ורבי שמעון ענהו בשקט: "את זה אני משתדל לעשות בקראקא!"
(הרב טויסיג – כבודם של ישראל)