יומא כג
שלושת הדרגות בנעלבים
הנעלבין ואינם עולבין
רבי זלמן מוולוז'ין היה אומר, שישנם שלשה סוגי אנשים בדרגות שונות במדה זו. יש אנשים שהם נעלבים, דהיינו שהם חשים עלבון אם מאן דהו פגע בכבודם, אולם הם עבדו על עצמם והגיעו למצב שאינם עולבים בחזרה למי שפוגע בהם, אלא עושים זאת מתוך נימוס ובלי כעס, והרי הם בגדר של "הנעלבים ואינם עולבים". יש אחרים שדרגתם גבוהה יותר, שהם "שומעים חרפתם ואינם משיבים", ולא רק שאינם מעליבים את מי שהעליב אותם, אלא שותקים ולא עונים מאומה. ויש כאלו שהעפילו לדרגה הגבוהה ביותר והם בגדר "עושים מאהבה ושמחים ביסורים", דהינו שהם כלל לא חשים שמישהו בכלל העליב אותם, הם שמחים מתוך היסורים ולא חשים כלל בעלבון.
בספר הקדמון "חובות הלבבות", שהתחבר לפני כאלף שנה בידי רבנו בחיי ב"ר יוסף אבן פקודה, מספר על חסיד אחד שלאחר שמישהו בזה אותו, שלח לו לביתו כלי מלא ממיטב מעדני הארץ וכתב לו: "קבלתי את מתנתך ששלחת אלי, שהכילה חלק מזכיותיך בעולם הבא, והנני מביע לך את הוקרתי בדרך זו". וכן מביא שם שלפעמים כשעומד אדם לפני בית דין של מעלה, הוא מקבל שכר על מצות רבות שאחרים עשו, ועברו אליו לאחר שהם פגעו בכבודו והוא לא השיב להם מאומה.
(מדות טיש)