פסחים עה
מי אמר את הראשי תבות המפורסמים על בל"ק – ואהבת לרעך כמוך?
ואהבת לרעך כמוך
לכאורה היה צריך להיות כתוב 'ואהבת רעך כמוך', מהו 'לרעך' ופירש זאת השר שלום מבעלזא 'את הטפל לרעך'. שהרי המשיל החכם מכל אדם 'כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם' (משלי כז יט), ומדוע בחר שלמה המלך במים כדי לשקף פנים אל פנים, ולא בראי, בחלון וכדו', כבר בבית המקדש מצינו שהיו שם המראות הצובאות. אלא הסביר ה'שר שלום', שאדם שרוצה לראות את עצמו בראי או בחלון לא צריך להתכופף ולהשפיל את עצמו כדי לראות את עצמו, אלא יכול לעמוד זקוף. אך הרוצה לראות עצמו במים – עליו להשפיל עצמו ולהתכופף. בזה לימדנו שלמה המלך שאדם החפץ לזכות באהבת ובלב הזולת, צריך להשפיל עצמו. ודבר מופלא מצינו, שהאותיות הבאות לאחר אותיות ר'ע'ך' הן ש'פ'ל'. כלומר, יש לנהוג כפי הרמוז באותיות הטפלות לר'ע'ך' – בשפלות ובהכנעה, וכך תשרור האהבה. ואהבת לרעך – מפרש זקני רבי ישעיה פוקס זצ"ל בספרו 'פתח תקוה' על התורה, על דרך הדרוש, אם אתה נוהג עם רעך באהבה ואחווה, כמוך אני ה', גם אני אנהג עמך כך.
מסופר כי הרה"ק ה"אוהב ישראל" מאפטא זי"ע, ישב פעם אחת עם קהל חסידיו ואנשי שלומו ודיבר על ענין חשיבות אהבת ישראל. ובאמצע השיחה נענה ואמר כי בכל פרשה ופרשה שבתורה אפשר למצוא רמז לענין אהבת ישראל, והיה אז בדיחא דעתיה, והתבטא ואמר שכל מי שרוצה יכול לשאול אותו על כל פרשה שרוצה היכן הוא הרמז והוא יענה להם, והיות שהיה אז פרשת בלק נענה אחד מהנוכחים ושאל מה עם פרשת השבוע פרשת בלק, היכן מרומז שם אהבת ישראל, ענה הרה"ק מאפטא ואמר, כי זה מרומז בעצם שם הפרשה, כי בל"ק הוא ר"ת ו'אהבת ל'רעך כ'מוך, ושאל החסיד בתמיהה, רבי, הלא בלק כותבים בב' וק' ולא בו' ובכ', ענה הרה"ק מאפטא ואמר, כי אכן זהו הרמז, שצריך לאהוב כל אחד ואחד מישראל כמו שהוא ובאיזה פנים שיש לו, ובכל מדריגה שעומד, ולא משנה אם בב' או בו' ואם בק' או בכ', בכל אופן צריך לאהוב אותו ולקיים מצוות ואהבת לרעך כמוך.
(עלון שטפנשט)