משיעוריו של מגיד השיעור הרה"ג אשר קובלסקי שליט"א
ואכלת ושבעת וברכת (ח, י)
רוב בני האדם, באשר הם, משקיעים אין סוף מאמצים ומשאבים בשמירה על בריאות איתנה ויציבה ועל איכות חיים נאותה, במטרה להאריך את חייהם ולשמור עליהם צעירים ורעננים לאורך ימים ושנים. בשנים האחרונות, עניין מאכלי הבריאות הפך לטרנד עולמי, אנשים משקיעים הון תועפות ברכישת מוצרי מזון בריאים יותר, טובים יותר, טבעיים יותר – מתוך תקווה שאלו יגרמו להארכת ימיהם בטוב ושנותיהם בנעימים…
מדי יום אנו רואים אנשים עושים פעילות גופנית, מתעמלים ומתאמנים, הכל כדי לשמור על בריאותם ועל גופם צעיר ורענן לאורך שנים. אנשים עורכים וקוראים מחקרים בשקיקה, נותנים את דעתם לעסוק בשיטות בריאות שונות, בדרכי דיאטה מגוונות, ובכל אמצעי אחר שמטרתו להאריך את החיים ולשפרם. חלק מהכלים הללו בוודאי עוזרים ברמה כזו או אחרת, אם כי הם מוגבלים מאוד בהשפעתם, ולא פעם – גם טובי הבריאים לקו במחלות…
האם יש דרך להאריך את החיים, באמצעי נוסף, חזק ובטוח? האם יש כלי שמשלב – לצד הארכת ימים מתוך בריאות, גם שיפור משמעותי בפרנסה? האם יש משהו, בעזרתו ניתן להשיג גם תוספת הכנסה, גם תוספת בריאות וגם תוספת אריכות ימים ושנים?! איך ניתן לשים את היד על שלושת האוצרות הנשאפים הללו, בפעולה אחת?!
התשובה היא, שגם זה קשור לארוחות שאנחנו אוכלים, אבל לא לאוכל הנאכל בהן, אלא למה שבא לאחריו. הגאון רבי חיים פלאג'י זצ"ל, בספרו 'קול חיים' עמוד קי"ז, מגלה שאמירת ברכת המזון בקול רם – היא סגולה לאריכות ימים ושנים. פשוט כך. מי שמברך ברכת המזון בקול רם, זוכה להאריך ימיו בטוב ושנותיו בנעימים!
ובנוסף, הלא אמירת ברכת המזון בקול רם ומתוך הכתב, מעוררת את הכוונה בברכה, וממילא משיגה את היעד הנוסף – את השיפור בפרנסה. שהרי כך מבטיח בעל 'ספר החינוך' במצוות ברכת המזון, כי ברכת המזון בכוונה מביאה לפרנסה בשפע ובהרחבה, גורמת לפתיחת שערי שמים ולהורקת שפע פרנסה עד בלי די!
מדהים! הרי 'קשים מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף', עניין הפרנסה הוא מלאכה קשה למדי, מורכבת למדי. כמה אנשים טורחים ויגעים בפרנסתם, יש כאלה המתפטרים או מפוטרים בשל חוסר הצלחה בפרנסתם, מבקשים שיפור במדד ההכנסות החודשי. מסתבר שבידינו הדבר: ברכת המזון בכוונה, בהתלהבות, מתוך הכתב, בקול רם – מביאה שפע פרנסה והצלחה, משפרת את מצב חשבון הבנק, ובד בבד – משפרת את הבריאות ומאריכה את החיים!
האמת, שזה גם נדרש: מי שחי יותר שנים, זקוק ליותר הכנסה כדי להתקיים… ולכן, כשאדם מברך ברכת המזון כראוי, הוא מקבל כמה שנות חיים כבונוס, ובנוסף – הוא מקבל הכנסה שתחזיק אותו לאורך ימים ושנים. אמור מעתה, ברכת המזון בכוונה היא עיסקת חבילה משתלמת במיוחד, 'הכל כלול': מברכים ברכת המזון בכוונה, מתוך ברכון, בקול רם, וזוכים באורך חיים, ובפרנסה בהרחבה! היש עיסקה טובה מזו?!
אחים יקרים, ניצבים אנו השבוע בפרשה בה ניתנה לנו במצוות עשה מדאורייתא – הזכות העילאית לברך ברכת המזון. אנו יכולים לזכות במצוות עשה פשוטה ושגרתית, שממילא אנחנו מקיימים אותה מדי יום, ובכוחנו להשיג שני אוצרות יקרי ערך, אורך ימים ופרנסה בשפע. כל מה שנדרש מאיתנו הוא לברך מתוך ברכון, לכוון כראוי, לברך בקול רם, בידינו הדבר!
עכשיו הזמן לקבל על עצמנו לאמץ את ההנהגה הזו. הן כשאנו אוכלים בביתנו – ואז כל בני המשפחה ייסחפו אחרינו וילמדו לברך כהלכה, והן במקומות ציבוריים, כמו בתי כנסת, מקומות עבודה או אולמות אירועים – אשר רבים יבחנו את מעשינו, יאמצו הנהגה זו, וירוויחו בזכותנו כמה שנים טובות וכמה שטרות מרשרשים… ואם אין במקומות הללו ברכונים, הבה נרכוש אותם ונניחם שם, ובכך נזכה את הרבים לברך ברכת המזון כהלכה!
וככל שנברך ברכת המזון כראוי, ככל שליבנו ייפתח לברך ברגש, בהתלהבות, בכוונה, בקול רם ומתוך ברכון – כך אנחנו וכל מי שיאמצו את דרכנו בעקבותינו, נזכה בסייעתא דשמיא לאריכות ימים ושנים, לברך על המזון גם בגיל גבורות ויותר, שהרי שפע פרנסה לא יחסר לנו, ואז נוסיף ונברך על מזון טוב ובריא לאורך ימים ושנים, מתוך שפע והרחבה!
סגירת מעגל שמימית!
הסיפור הבא אירע בעת האחרונה, ומעשה שהיה כך היה: ר' יצחק א., יהודי יקר וירא שמים, ניסה לשלוח ידו לפרנסתו בכתיבת סת"ם. הוא למד את המלאכה היטב, דקדק בהלכות הכתיבה, והחל לכתוב מגילות, כדרכם של סופרים מתחילים. ברם, כי הוא לא ניחן בכתב יד נאה, ותוצרות ידיו – כל עמלו בכתיבה שעות ארוכות – לא באמת כבשו את לב הסוחרים והמתעניינים, והוא נאלץ למכור מאוד בזול, עד כדי שהפרנסה לה כה ייחל – לא היתה בהרחבה…
ר' יצחק הינו מכר של משפחת זקבך, אשר אחד מבניה, הרב מנחם אשר זקבך ז"ל, נמנה על קדושי מירון. כשהגיע ר' יצחק לנחם, שמע כי המנוח ז"ל הקפיד ביותר על אמירת ברכת המזון בכוונה ומתוך הכתב, עד כדי שלא היה אוכל אם לא ידע שיש תחת ידיו ברכון, ממנו יוכל לברך, באומרו כי ברכת המזון בכוונה ומתוך הכתב הינה סגולה בדוקה וידועה לפרנסה.
ר' יצחק שמע את הדברים, ואלו פעפעו בקרבו והופנמו בעומק לבו. הן הוא מתקשה בפרנסתו, וברצונו ללמוד ממעשיו הטובים של המנוח ז"ל, מצא אפוא לעצמו את הבקעה להתגדר בה. על אתר החליט כי הוא מקבל על עצמו לברך ברכת המזון בכוונה ורק מתוך ברכון, ובאין ברכון – הוא כלל לא יאכל, עד שימצא ברכון ממנו יוכל לברך.
כמה ימים חולפים, ור' יצחק מקבל החלטה נוספת, לקיים 'משנה מקום משנה מזל'. עד אז נהג לכתוב בביתו, ועכשיו הוא עובר ל'חדר סופרים', בו לכל סופר יש עמדה משלו, כאשר בחדר אחד כותבים יחד כמה סופרי סת"ם. הוא מתחיל לעבוד במקום החדש, ובאחד הימים, כשהוא רוצה ליטול ידיו ולסעוד את לבו, הוא מגלה שהברכון נשכח בבית…
טוב, הוא כבר יודע מה הוא עושה במצבים מעין אלה. הוא לא נוטל ידיים, עד שהוא מסדר לעצמו ברכון. הוא מסתובב בחדר הסופרים, מחפש ברכון או סידור, אולם אינו מוצא. מחפש במדף עליון, בפינת הקפה, על יד הכיור – אפס, אין ברכון בסביבה!
מה עושים עכשיו? – ליטול ידיים ולאכול כשאין ברכון באופק? – לא בא בחשבון. הוא קיבל על עצמו לברך רק מתוך ברכון, והוא לא מוכן להתפשר על קבלתו זו. ללכת הביתה רק כדי להביא ברכון? – נשמע לו מופרך… הוא מוסיף להסתובב בחדר ולחפש אחר ברכון, ואז אחד הסופרים מציע לו:
'ראה נא, כתבתי בעבר את ברכת המזון בכתב סת"ם מהודר, לצורך מכירתו. הוא עדיין תחת ידי. אני יכול להשאיל לך אותו, תוכל לברך מתוכו. כמובן, בכפוף לכך שתשאיר אותו עטוף בניילון השקוף המגן עליו, לבל יתלכלך חלילה. זה עוזר לך?'
בוודאי. ר' יצחק ממהר ליטול ידיו, אוכל את ארוחתו, נוטל את ידיו במים אחרונים, מנגבם היטב, ובזהירות מופלגת מקבל את הקלף לידיו. הוא מברך מתוכו ברכת המזון בכוונה ומתוך הכתב, ואינו יכול להתעלם מהעובדה כי הכתב נאה ומהודר ביותר, לסופר הזה יש חוש אומנותי של ממש, כתב היד שלו הוא כמו ציור מהמם!
כשהוא מסיים לברך, הוא פונה אל הסופר, ומבקש להשאיר את הקלף תחת ידיו לכמה ימים, כי הוא מבקש להתאמן באמצעות כתב היד הנאה. הסופר טוב הלב הסכים, בכפוף לשמירה מלאה וקפדנית על הברכון הכתוב ביד אמן. ר' יצחק מותיר את הקלף אצלו, ומדי יום מקדיש שעות ארוכות לאימון כתב ידו, כדי להגיע ליעד הנכסף: כתב יפה ונאה, בדומה לכתב שניצב מול עיניו.
חולפים כמה שבועות, וכתב היד של ר' יצחק משתפר פלאים. בעזרת הכתב שלפניו, הוא מצליח לשפר את יופי כתב ידו במידה משמעותית, ועתה – כתב ידו נאה ויפה, ומסתבר שגם יהפוך למבוקש יותר ויהיה שווה סכום נאה… הוא מתחיל לכתוב מגילה בכתב היד החדש והמהודר שסיגל לעצמו, ואכן, המגילה הנכתבת נהדרת ממש, כל רואיה מתפעלים ממנה…
חולפים מספר שבועות נוספים, והנה יוזמה ברוכה מתגבשת: כתיבת 45 ספרי תורה לעילוי נשמת 45 קדושי מירון. למלאכת הקודש נדרשים 45 סופרי סת"ם, ור' יצחק ממהר להגיש מועמדות, שולח את כתב היד המעודכן שלו, שגורף מחמאות ומביא אותו להיבחר כאחד מצוות הסופרים שישקוד על המלאכה. בגורלו עלה… – לכתוב את ספר התורה לעילוי נשמת הרב זקבך ז"ל – זה שבעקבותיו קיבל על עצמו את הקבלה לברך ברכת המזון מתוך הכתב!
וכך נסגר לו מעגל פלאים: בבית הרב זקבך ז"ל, הוא מקבל על עצמו לברך ברכת המזון מתוך הכתב, כמנהגו של המנוח. יד ההשגחה מובילה אותו לעבור לכתוב ב'חדר סופרים', ושם, דרך הקפדתו על ברכת המזון מתוך הכתב, מתגלגל לידיו כתב יד נאה ומהודר, אותו הוא רשאי לחקות. כתב היד הזה הופך למבוקש, והוא נבחר להיות הסופר שיכתוב את ספר התורה לעילוי נשמת המנוח שאת הנהגתו אימץ, כאשר פרנסתו מובטחת לאורך זמן!
הסיפור המדהים, אותו סיפר הרה"ג רבי גואל אלקריף שליט"א – מעבר ליד ההשגחה העליונה הניכרת בו בכל פרט – פותח לנו צוהר להבנה עד כמה ברכת המזון היא הדרך המובילה לפרנסה בטוחה ויציבה, בשפע ובהרחבה. הנה כי כן, סופר סת"ם שבמשך תקופה ממושכת לא הצליח במלאכתו, והנה, אך קיבל על עצמו לברך ברכת המזון כראוי ומתוך ברכון – זכה להבטיח את פרנסתו, ועוד בהקשר ישיר למי שבזכותו אימץ את הקבלה הטובה שלו!
אחים יקרים, כולנו יכולים לזכות בפתיחת שערי הפרנסה, זה קרוב אלינו מאוד. אין צורך להיות בלחץ מהמינוס, להיכנס למתח מהמצב במקום העבודה. הרי אנו עושים רק השתדלות, הפרנסה מושפעת משמים – ושם, היא מושפעת בזכות ברכת המזון כהלכה ומתוך הכתב, בכוונה ובקול רם! הבה נאמץ את הקבלה הטובה הזו, הבה נפתח לעצמנו את שערי הפרנסה בהרחבה!
רווח משמעותי בכמה ארוחות…
במשפחת ל. ממרכז הארץ, החלה תחושת דריכות שהתחלפה אט אט בהתרגשות. עומדים הם לפני שמחת בר המצוה של בנם יקירם, וליבם מתרונן לנוכח השמחה הצפויה. עם זאת, השמחה מביאה איתה גם הוצאות נלוות, וזה החלק הפחות נעים עבורם… הן אך בקושי הם מסתדרים בפרנסתם החודשית, והוצאות לעריכת בר מצוה מכובדת – מנין?!
לידיהם התגלגל גיליון שבועי מרתק בשם 'אור חזקיה', בו צוטטו דברי ספר 'החינוך' בפרשתנו, שהזהיר בברכת המזון זוכה שפרנסתו מצויה לו בכבוד, ולצידם הובאו שתי עדויות מפי שני אנשים, שהתחזקו בברכת המזון כהלכה, ובתוך זמן קצר זכו לישועה בפרנסה. בני הזוג עברו על הכתוב בגיליון, וכהרף עין גמלה בליבם החלטה: להתחזק בברכת המזון, זו הדרך וזה הכלי לפעול להרחבה בפרנסה, בפרט עתה – כשהם ערב שמחה וזקוקים לכסף…
לנוכח העובדה כי עד כה לא נהגו ליטול ידיהם על הפת מדי יום אלא רק בשבתות וחגים, ומנגד – רצו לברך ברכת המזון כראוי וכמה שיותר, הם שינו את סדר הארוחות המשפחתי, כך שמדי יום תיערך ארוחה הדורשת ברכת המזון, וברכת המזון אכן תיאמר באופן הראוי, בהתרגשות, בכוונה, מתוך הכתב, בקול רם, כפי שמצות ברכת המזון צריכה להיראות!
חלפו 3 ימים, לא יותר. שלושה ימים!
בבוקרו של יום הם מגלים כי לחשבון הבנק נכנסה העברה בסך 8,900 ש"ח, 'מענק עבודה' המכונה בלשון הציבור 'מס הכנסה שלילי'. הם ידעו כי אמור להיכנס להם כסף ממקור זה, אבל החישוב שלהם העלה כי מגיע להם מענק בסך 4,700 ש"ח לשנה בלבד, וגם סכום זה אמור להיות מועבר בכמה פעימות. איך זינק הסכום בכזו חדות? איך הכפיל ושילש עצמו ביחס לסכום הצפוי להיות מועבר בפעימה הזו?!
ובכן, הסתבר, כי הם הגישו בקשה גם בשנת הכספים הקודמת, אולם זו נדחתה בהליכי בירוקרטיה שונים. הם הגישו ערעור על הדחיה, וגם הערעור – לפי ההודעה שקיבלו – נדחה. ובכל זאת, בורא עולם שלח להם עם הפעימה הראשונה בשנה הזו – גם את כל המענק בגין שנה קודמת!
הם עומדים מול דפי הבנק, נפעמים. בעיניהם רואים כיצד סכום נכבד ביותר, כמה אלפי שקלים, נחתו עליהם משמים, באורח פלאי ממש, שלושה ימים בלבד מן היום שקיבלו על עצמם את הקבלה הנעלית, לברך ברכת המזון כראוי, מתוך הכתב, בכוונה, מכל הלב!
באחד הימים האחרונים, קיבלנו את הסיפור במכתב נרגש מהגב' ל., בו היא מתארת עד כמה היא לא האמינה למראה עיניה לנוכח הנס הפלאי. במכתבה היא מבקשת לזכות את הרבים למען הכל יידעו ויכירו עד כמה גדול כוחה של ברכת המזון, עד היכן היא גורמת לפתיחת שערי השפע. ולנו לא נותר אלא להסיק את הלקח:
אחים יקרים, כולנו יכולים לזכות בשפע בפרנסה, באורך ימים ושנים, בהרחבת הדעת ובהרחבת הארנק. כל מה שאנו יכולים וצריכים לעשות, הוא פשוט לברך ברכת המזון בכוונה, לקבל על עצמנו לברך כהלכה וכראוי, ולעמוד בקבלה הזו עם כל הלב. וככל שברכת המזון שלנו תיאמר כראוי, מתוך הכתב, בהתלהבות, ברגש, בכוונה ובקול – כך נזכה לראות עין בעין בחסד ה' ובישועתו, ברוב שפע בפרנסה ובאורך ימים ושנים טובות מתוך הרחבה!
'ברכון' מקורי שהציל…
הסיפור המפעים הבא פורסם בגיליון 'על המזון', מפי בעלי המעשה: היה זה בשעת צהריים עת יצאו בני משפחת ווילינגער ממאנסי למסע ארוך, בן כמה שעות, בדרכם לשמחה משפחתית בבולטימור. כנהוג בנסיעות ארוכות, עצרו באחת מתחנות הדלק לפוש ולאגור כח, ושם גם נטלו ידיהם לסעודה, כשהם ממשיכים בארוחה לאחר חזרתם לרכב, תוך כדי הנסיעה.
אלא שאז נקרתה בפניהם בעיה לא צפויה: הם מקפידים על ברכת המזון מתוך ברכון, וכזה לא נמצא. לא בכיסים, לא בתא הכפפות ואף לא בתיקים שהביאו עימם. הם סיימו לאכול וברכון אין! מה עושים? כיצד מברכים בלי ברכון?!
הם נזכרו בעצה הכתובה בשם אחד ממאורי הדורות, לפיה אדם ש'נתקע' בלי ברכון, יכול פשוט לכתוב את ברכת המזון מתוך הזכרון, ולאחר מכן לברך מתוך הברכון המאולתר שכתב מתוך זכרונו. לפיכך, כל אחד מבני המשפחה כתב קטע, וכך היה להם 'ברכון' בנוי דפים דפים, בכתבי יד שונים. ה'ברכון' המאולתר עבר מיד ליד, וכל בני המשפחה בירכו מתוכו.
כשהאחרון סיים – נשמע קול פיצוץ עז, הרכב ספג חבטה הגונה ונעצר על מקומו בחרדה! תאונה, ועוד איזו – תאונת שרשרת, חמש מכוניות, הם בדיוק באמצע – שתיים לפניהם ושתיים מאחוריהם. רגע של חרדה חלף עליהם עד שהחלו לבחון את המצב, ואז הסתבר שבעצם… כולם ניצלו! כולם נותרו שלמים ובריאים!
הם יוצאים מהרכב, ולתדהמתם מגלים את עומק הנס: מסתבר שהם בתוככי זירת תאונה מדממת, מסביבם רכבים מרוסקים ומעוכים למחצה, פצועים לכודים בהם, מתי מעט מהפצועים יוצאים בכוחות עצמם חבוטים וכאובים. ורק הרכב שלהם, שנמצא בטבורה של הזירה – איש לא ניזוק בו!, ואפילו הרכב לא ספג נזק משמעותי!
הם חושבים כיצד קרה הדבר, ונזכרים. רגע לפני התאונה – סיימו לברך ברכת המזון באמצעות הפיתרון המאולתר שאימצו על אם הדרך… מתברר, שברכת המזון הגנה עליהם בשעת התאונה, זו אכן סגולה לאריכות ימים! אחים יקרים, הבה נאמץ את סגולת ברכת המזון מתוך הכתב, זה ביטוח חיים של ממש, מעניק גם פרנסה וגם אורך ימים. בידינו הדבר!