מספר תלמיד: "לאחר נישואי נזקקתי לעצה לגבי ענין מסוים. פניתי אל הרב, ביררתי אצלו על אנשים המומחים בתחום והתייעצתי עימו לאן כדאי לפנות.
במקום לקבל מילים קיבלתי מעשים.
הרב החל לפעול ולברר, כדי להגיע לאנשים הנכונים ולכוון אותי אל הגורמים הטובים ביותר. בשעות הערב שב אלי עם משוב גדוש ועמוס בעצות, כאילו לא היה לו ענין אחר להתעסק בו באותו יום.
בתקופה האחרונה לחייו, התקיים מעמד 'דינר' מטעם הישיבה – בהשתתפות מאות בוגרים ואוהדים, כמובן שהרב פיאר את שולחן הכבוד, על מרומי הבמה, בהארת פנים מיוחדת.
לפתע הבחין בי ממקום מושבו ופנה אלי לשאול אותי בתנועות ידיים – הכל הסתדר בענין ההוא שלגביו התייעצתי איתו. הנהנתי לו בראשי, בהתרגשות רבה, ופניו לבשו ארשת של שביעות רצון וקורת רוח.
לא אשכח את הרגעים הללו, בהם התעלם מן הנסיבות שהיה מצוי בהן באותה שעה – על גבי הבמה הכבודה, אל נוכח פניהם של מאות – ומצא לנכון להתעניין בנעשה עימי".
סיפור אישי
אחד התלמידים שהתמודד עם הרגל שלילי מסויים, ביקש לשמוע מהרב דרכים לרכישת שליטה עצמית. גם כאן, מצא לנכון הרב לשתף אותו באגר אישי עימו התמודד בעצמו ולהעניק לו את ההרגשה הנעימה שאין כאן "הטפת מוסר" אלא שיח ידידים.
"אף אני", פתח ואמר לו בקול נעים "התמודדתי קשות עם הרגל שלילי, הלא הוא הרגל העישון. ככל שניסיתי להתגבר ולהימנע מעישון, לא עלה בידי בהצלחה. עד שמצאתי טכסיס שסייע לי בסופו של דבר להיגמל:
החלטתי שאני לא עומד להפסיק לגמרי לעשן. הצבתי לעצמי אתגרים קטנים שיותר קל לעמוד בהם. אמרתי לעצמי שהמשימה שלי תהיה רק לדחות את הסיגריה הבאה – שהיא רק אחת ואיתה אני עוד יכול להתמודד.
רכשתי לעצמי חפיסת סיגריות חדשה והנחתי אותה בכיס, עם מצית להדלקת אש, כדי שהכל יהיה מוכן ומזומן עבורי בכל עת שאחפוץ לעשן. במשך שנה תמימה התהלכתי כאשר בכיסי חפיסה. מידי חודש החלפתי אותה בחדשה, שתהיה 'טריה'.
אלא שבהגיע רגע שבו התגברה בי התאווה לעשן, וידי כמעט נשלחה אל הכיס – החלטתי לדחות את הסיגריה הזאת בשעה אחת.
במרבית הפעמים כאשר חלפה השעה כבר הייתי עסוק בדברים אחרים ולא זכרתי מהעישון, לפעמים חלפו שעתיים ויותר, עד שהתגברה התאווה בשנית, ואז דחיתי את הסיגריה בשעה נוספת. אחרי הכל היא בכיסי ובכל עת שארצה תמיד יהיה בידי להוציאה.
המשכתי באופן זה עד שנגמלתי מן העישון לגמרי".
התלמיד התפעל מן הדברים. צורת התנהגות זו, שונה מדרך החשיבה המקובלת – שצריך להרחיק את הסיגריה מהישג-ידך ככל הניתן, כי אם היא תהיה זמינה לך, אין ספק שתיכשל בה.
הרב חידש לי כי עליך להאמין בעצמך שתצליח להתמודד מול עישון אחד ויחיד. מותר לך להתהלך כשבכיסך חפיסה מוכנה ומזמינה, היא לא תגרום לך להיכשל, אתה חזק ממנה – שהרי מדובר בסך-הכל על דחיית סיגריה אחת…
לא אחת מתמודד אדם עם שאלה וספק, מה עליו לעשות איך עליו לנהוג. הרב סיפר לא אחת את הסיפור הבא. ממנו ניתן לקחת כלל חשוב איך למדוד כל מעשה- אם הינו כדאי ומומלץ לעשותו או שמא כדאי לדחותו:
"בצעירותי", סיפר, "זכיתי להיות תלמיד של מרן הרב שרבי אליעזר מנחם מן שך זצ"ל. מלבד גדלותו הנדירה בתורה, היתה לו גדלות יוצאת דופן ברדיפת חסד והטבה לבריות. פעם כאשר הייתי נוכח לידו, נכנס אלי ואדם ושאל על מעשה מסויים אם לעשותו או לא.
אמר לו הרב שך: 'אלמד אותך כלל: כל החיים שלך תעשה רק מעשים שאתה מוכן שיכתבו על המצבה שלך לאחר מאה ועשרים מה שאתה לא מוכן שיכתבו על המצבה אל תעשה. זה יהיה ה'ברומטר' שלך למדוד איזה מעשה כדאי לעשות ואיזה לא כדאי לעשות'.
סיים הרב בענוותנותו ואמר על עצמו: 'אני משתדל מידי פעם להיזכר במידה הזאת ולקחת אותה לתשומת ליבי".
(מתוך כתבה נרחבת שתפורסם אי"ה בעלון 'לקראת שבת' המקור: הספר הרב הבר האיש הלב והכליות)