יעקב א. לוסטיגמן
השבוע נביא בעלון 'לקראת שבת' בס"ד ראיון מופלא שערכנו עם הגאון רבי נחום כהן שליט"א, המכונה בפי כל 'באבא נחום', שמספר בתוך הדברים מעשה ששמע בעצמו מפיו של הגה"צ רבי אליה רוט זצ"ל, שהיה משמו של הרה"ק רבי שלומק'ה מזוויעהל זיע"א. ומעשה שהיה כך היה…
"כידוע היה רבי שלומק'ה נוהג להשיב תשובות לשואלים אותו בכל עניין שהא, על ידי טבילה במקוה, הוא היה קורא לזה 'יישוב', והיה 'מיישב את דעתו' במקווה כביכול. רבי אליה היה עומד עם רשימה של שאלות, ורבי שלומק'ה היה בתוך הבור של המקוה, וכך היה ר' אליה מזכיר לו שם או שאלה, והרבי היה טובל ולאחר מכן היה עונה תשובה.
"זו היתה דרכו בקודש, ויש אינספור סיפורים של מופתים מופלאים שהתגלגלו שם בשפע מתחת לספסלי המקווה…
"באחת הפעמים אירע מקרה חמור מאוד. בעוד רבי שלומק'ה טובל ופועל ישועות, היה שם יהודי אחד במקווה שהחל ללגלג עליו בקולי קולות, וצחק עליו ממש בגסות: "הוא מוריד את הראש בתוך המים", אמר על הרה"ק מזוויעהל, "ומרחף לו בשמים…". האיש הזה צחק וצחק להנאתו המרובה.
"כשיצאו ביקש רבי שלומק'ה מהמשמש רבי אליה שייגש לאנשים שם במקווה ויברר מה שמו וכתובתו של היהודי הזה שככה צחק עליו.
"אני קצת נבהלתי", סיפר לי ר' אליה, "אבל מיד הבנתי שהרבי בוודאי לא מתכוון להקפיד על האיש. אני הרי מכיר אותו ויודע שהרבי הוא כזה ענוונתן ושפל ברך, שאפילו לרגע אחד לא עלתה בליבו קפידא על אותו אדם שככה צחק עליו.
"ביררתי את השם ושבתי לרבי עם המידע שאספתי. אחרי זמן מה נעלם הרבי מהבית ולא ידעתי להיכן הלך. רק לקראת ערב הוא שב, כשבידיו שני 'קוישיקעס', תרמילי נצרים, מלאים במטבעות כסף.
"שאלתי את הרבי היכן היה ואמר לי שהוא הלך לקבץ מעות עבור אותו יהודי שצחק עליו במקווה: "אדם שצוחק כך על אחרים", אמר הרבי, "עושה את זה כי רע לו, כי לא טוב לו. אם הוא היה שבע ומאושר, אם לא היה חסר לו כלום, הוא לא היה משקיע זמן ומרץ בלגלוג על אחרים, ואם הוא לא במצב טוב, הרי אנו צריכים לעזור לו".
"וכך ציווה עלי הרבי לקחת את תרמילי הנצרים הללו עם הכסף, ולהביא אותם לביתו של האיש ההוא", מספר רבי אליה, "כשהגעתי לביתו והבאתי לו את הכסף, חוורו פניו של האיש והוא אמר: עתה ידעתי כי אכן איש אלוקים קדוש הוא רבי שלומק'ה, שידע והרגיש שרק מתוך צערי ושיחי על מצבי הקשה הוצאתי את מררתי עליו, על לא עוול בכפו".