באיזה אופן מברכים 'על נקיות ידיים'? │ במה צריך לדקדק בשעת אמירת ברכות? │ ומה צריך אדם לכוון באמירת שמותיו של הקב"ה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות 'הנהגת אדם בבוקר' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ד' סעיף כ"ב – סימן ה']
ברכת 'על נקיות ידיים'
בין הברכות שתיקנו חז"ל לברך בבוקר, זה ברכת 'על נטילת ידיים', כאשר אדם נוטל את ידיו ולאחר מכן הוא מתכונן להתפלל, מברך על נטילת ידיים, ויש אופן שאדם יברך 'על נקיות ידיים', שהרי בבוקר כאשר אדם קם מן השנה, הוא צריך ליטול את ידיו מחמת שתי סיבות, סיבה א', כדי להעביר את הרוח רעה, סיבה ב', כדי להתכונן לתפילה, שהרי במשך הלילה לא שמר על הידיים שלו, ומסתבר שהידיים נגעו במקומות המכוסים ובמקומות המטונפים, ולכן צריך ליטול את ידיו, והברכה שתיקנו חז"ל על נטילת ידיים, זה לא משום הרוח רעה, אלא משום זה שנוטל את ידיו להתכונן לתפילה, וזה הכל באדם שיש לו מים, אבל אדם שאין לו מים, צריך לנקות את ידיו בכל דבר שמנקה לפני שהוא מתפלל, וזה מועיל לו לעניין זה שיוכל להתפלל בידיים נקיות, אבל זה לא מועיל להעביר את הרוח רעה, ובאופן הזה שאדם לא נוטל את ידיו אלא רק מקנחם, יברך 'על נקיות ידיים', ואינו מברך 'על נטילת ידים', שהרי לא נטל את ידיו.
נטילת ידיים לאמירת ברכות השחר
אדם שעומד לפני התפילה, גם אם הוא לא יודע שהידיים שלו מלוכלכות, בכל זאת הוא צריך ליטול את ידיו לפני שהוא מתפלל, גם אם זה לא תפילת שחרית, אלא אפילו לתפילת מנחה או מעריב, ועל זה כתב השולחן ערוך, שזה הכל לתפילה, אבל כדי לומר את הברכות שתיקנו חז"ל בשחרית, אותם יכול לומר גם אם לא נטל את ידיו, ואם ידיו נגעו בוודאי במקומות המכוסים, יטול או יקנח את ידיו.
אמירת הברכות בכוונת הלב
אדם צריך לכוון מאוד בברכות ולהודות לה' שנתן לו את הפרי, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם הספר חסידים, מעשה באדם אחד שמת כמה שנים לפני זמנו, ולאחר שנים עשר חודש התגלה לאחד מקרוביו, ושאל אותו הקרוב, מה קורה איתך שם בעולם הבא, וענה לו הנפטר, בכל יום דנים אותי על שלא הייתי מדקדק בברכת המוציא ובברכת הפירות ובברכת המזון בכוונת הלב.
כוונת שמות ה'
כאשר אדם אומר שם אדנות, יכוון 'אדון הכל', וכשזה כתוב 'יקוק', והוא קורא את זה באדנות, יכוון 'אדון הכל היה הווה ויהיה', ולשיטת הגר"א בכל מקרה מכוון רק 'אדון הכל' ולא יותר, חוץ מקריאת שמע ששם מכוון גם 'היה הווה ויהיה'.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א