באיזה אופן מותר ליטול ידיים בבית הכסא? │ מדוע צריך ליטול ידיים לאחר חליצת הנעליים? │ ומה קורה לאדם שלא נטל ידיו על הדברים המצריכים נטילה?│ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות 'הנהגת אדם בבוקר' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק א', סימן ד' סעיפים י"ח – כ"א]
רוח רעה השורה על הידיים
בשיעורים הקודמים, עסקנו בעניין הרוח רעה ששורה על הידיים בבוקר, וראינו שהרוח רעה היא מזיקה, וכתוב, שלפני שאדם נטל את ידיו שחרית בבוקר, לא יגע בעיניים, באף, בפה או באוזניים, כי זה מזיק, וכתוב, שאם לפני שאדם נטל ידיו שחרית, הוא נגע בידיים במאכלים, צריך ליטול את המאכלים ג' פעמים, וראינו, שמים שנטלו בהם ידיים שחרית, אסור להשקות אותם לבהמה משום שיש בהם רוח רעה והבהמה יכולה להינזק מהם, ומסתפק השולחן ערוך, האם הרוח רעה היא רק בשינת הלילה או גם בשינת היום, כמו כן למדנו מה הדין באדם שישן בלילה, וקם לפני עלות השחר ונטל את ידיו, האם לאחר עלות השחר צריך שוב ליטול את ידיו.
הדברים שמצריכים נטילת ידיים
בסעיפים הבאים נלמד בעז"ה, על עוד כמה דברים שצריכים נטילת ידיים, חלקם צריכים נטילת ידיים מחמת רוח רעה השורה על הידיים, וחלקם מחמת נקיות, ומונה השולחן ערוך כמה דברים שצריכים נטילת ידיים משום רוח רעה, הנוטל את ציפורניו, היוצא מבית המרחץ, והיוצא מבית הכסא אפילו אם לא עשה שם צרכיו, ומובא כאן בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו' בשם החזון איש שמסתפק, בבית הכסא שלנו שהצואה לא נשארת שם, אלא מעבירים אותה משם, האם גם שם נאמר הדין שיש שם רוח רעה, וצריך ליטול את ידיו, או שרק בבית הכסא של פעם שהצואה הייתה נשארת שם, נאמר הדין הזה, וכן יש נידון, באדם שיוצא מהאמבטיה, או האם מותר ליטול את ידיו בבית הכסא ממש, ומובא בשם החזון איש, שאפשר ליטול את ידיו בבית הכסא, וייצא משם כאשר ידיו רטובות, ובאמבטיה, מכיוון שיש שם גם שאר תשמישים, אפשר ליטול ידיים באמבטיה, ואדם החולץ מנעליו צריך ליטול את ידיו מחמת נקיות ולא מחמת רוח רעה, וכאשר אדם נוטל את ידיו משום רוח רעה, הוא צריך להזדרז בנטילת ידיו, וצריך גם ליטול ג' פעמים בחלק מהדברים, ודן המשנה ברורה, שהמשמש מיטתו וההולך בין המתים, יתכן שצריך ליטול ידיו ג' פעמים, ויש מחמירים שגם היוצא מבית הכסא צריך ליטול ג' פעמים, וכן אדם המלווה את המת צריך ליטול את ידיו מחמת רוח רעה לפני שהוא נכנס לבית אחר, ומובא כאן בהערה שגם לבית שלו לא ייכנס לפני שנטל את ידיו, וכן אדם שנגע במת, או מי שמוציא את הכינים מתוך בגדיו, והנוגע בכינה או הנוגע בגופו בידו, ויש דברים כאלו שצריך אדם ליטול את ידיו מחמת נקיות, כגון, הנוגע במקומות המכוסים, ומחכך את ראשו.
התוצאה הנגרמת לאדם שלא נטל ידיו
מי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל, אם תלמיד חכם הוא, תלמודו משתכח, ואם אינו תלמיד חכם, יוצא מדעתו, דהיינו, שנכנסת בו רוח שטות, שהיא גורמת לו לעבור עבירה, שהרי אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות.
נטילת ידיים לאחר גילוח שער וציפורניים והקזת דם
המקיז דם מהכתפיים ולא נטל ידיו, מפחד שבעה ימים, המגלח ולא נטל ידיו, מפחד שלשה ימים, והנוטל ציפורניו ולא נטל ידיו, מפחד יום אחד ואינו יודע ממה מפחד.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א