היום נלמד: הכוונה בנטילת ידים
יום ראשון כ"ב באלול תשע"ו
מה צריך לכוון כשנוטלים ידים לסעודה?
הנוטל ידים לסעודה, צריך לכוון לשם נטילה המועילה לאכילת פת; וזאת מלבד הצורך בכוונה לקיים את המצוה, לפי הדעה שגם במצוות דרבנן נדרשת כוונה לקיום המצוה כתנאי לְהֵחָשְׁבָהּ כמצוה. ואם ראובן נוטל את ידי שמעון, די לכתחילה בכוונתו של ראובן השופך את המים, ואין צורך בכוונתו של שמעון. ואף אם ראובן הוא ילד מתחת לגיל בר מצוה (ולדעת חלק מהפוסקים, דוקא אם הוא מעל גיל שש) - כוונתו מועילה. והזמן שבו צריך לכוון לשם נטילה לאכילה, הוא לפני יציאת המים מהכלי, כדי ששפיכת המים מהכלי תֵּעשה לשם הנטילה. [סעיף יג וס"ק עו; ביאורים ומוספים דרשו, 72-73]
הנוטל ידיו לסעודה ללא כל כוונה - האם צריך ליטול שנית?
כאמור, בנטילת ידים לסעודה צריך לכוון לשם נטילה לסעודה. ובדיעבד, לדעת רוב הפוסקים הנטילה כשֵׁרה, כיון שידיו טהורות, והכוונה לשם אכילת פת ולשם מצוה, אינה מונעת את טהרתן. אולם, יש אומרים שהנטילה פסולה, ולכן במידת האפשר יש ליטול שנית, אך ללא ברכה. ואדם הרגיל ליטול ידים בכלי (במשך היום) רק לאכילת פת, וביֶתר הפעמים שצריך לרחוץ את ידיו, כגון לאחר יציאה מבית הכסא, עושה זאת ללא כלי - יש שהורה שאם נטל ידיו בכלי ולא התכוון לשם אכילת פת, נחשבת נטילתו מאליה כנטילה עם כוונה, כיון שמעשיו מוכיחים על כך. [סעיף יג, ס"ק עה, שעה"צ ס"ק סו, וביה"ל ד"ה ולכתחילה; ביאורים ומוספים דרשו, 72-73]
מה נהגו כמה מגדולי ישראל לעשות לפני נטילת ידים לסעודה?
כאמור, הנוטל את ידיו ללא כוונה לשם אכילת פת, עליו ליטול שנית ללא ברכה. אולם, רצוי שיטמא את ידיו בנגיעה במקומות המכוסים וכדומה, כדי שיתחייב בנטילה לכל הדעות, ויוכל לברך עליה. ואינו נחשב כגורם 'ברכה שאינה צריכה', שהרי נצרך לעשות כן כדי לצאת מידי ספק. וכמה מגדולי ישראל נהגו לטמא את ידיהם לפני כל נטילת ידים לסעודה, כיון שבמשך כל היום, כאשר ידיהם נטמאו, נטלו אותם באופן הראוי לסעודה, וידיהם היו תמיד שמורות בטהרה, ולולי שטימאו אותן, יתכן שלא היו רשאים לברך על הנטילה. [ביה"ל ד"ה ולכתחילה; ביאורים ומוספים דרשו, 76]