בחרבי ובקשתי – בצלותי ובבעותי
אני רוצה להגיד לכם איך שהרבי היה מתפלל, היום היה היארצייט של הרבי ר' אלי' לאפיין אז אני רוצה לומר איך שהרבי היה מתפלל הרבי היה מגיע לתפילה חצי שעה לפני התפילה קודם כל בישיבות איפה שהיה פנימיה הוא כבר הניח לבש טלית עם תפילין אצלו בחדר אצלו בבית ראו זקן מופלג בן שמונים שמונים וחמש שנה טרי 'פריש ' קם, כל הבחורים הצעירים עם כל הכוחות עדיין יושנים שינה עמוקה והוא היה נכנס לחדר ואיך הוא היה מעיר בחור האי אני אומר לכם דער רבעס להעיר בחור הוא היה לוקח ציצית ולדקדק לשני באוזן באוזן שהציצית תכנס לאוזן וזה היה מדקדק מגרד אם הוא לא תפס והסתובב לצד השני הוא עשה באוזן השניה אז הוא מסתכל אוי הרבי עומד כאן עם טלית ותפילין זה היה כזה עלבון לבחור, כזה ביוש שהרבי שהוא זקן מופלג עם הכוחות האחרונים והוא עוד היה גם אומר תיקון חצות וגם הלך עוד לישון וזה כבר היה אחרי חצות הלילה אז הוא כבר עומד כאן וזה כבר היה מספיק כשרק ראו שהוא עומד כאן זה כבר היה מספיק ואחרי זה הוא היה נכנס לבית מדרש ואומר ברכות אלו שהיה להם גישמאק לשמוע את הרבי היו מגיעים להתפלל קודם פשוט בשביל לשמוע איך שהרבי מתפלל . קודם הוא היה אומר את הברכות כל ברכה גיוואלדיג עם כוונה ואחרי זה הוא היה אומר קרבנות, רבותי בפוסקים כתוב למה אנחנו אומרים קרבנות כנגד העבודה אבל אנחנו אומרים עוד שלוש דברים אנחנו אומרים את הפסוקים אחרי ברכות התורה של ברכת כהנים ואחרי זה אנחנו אומרים את המשנה של אלו דברים שאין להם שיעור ואחרי זה אנחנו אומרים את הברייתא של אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה. [זה ברייתא זה תוספתא זה לא משנה. במשנה כתוב הרבה פחות] ואחרי זה הוא היה מגיע למשנה של איזהו מקומן וזה כנגד משניות ואחרי זה הברייתא של רבי ישמעאל במשנה של איזהו מקומן זה היה יום יום אצל הרבי, הוא היה אומר את המשנה ובעל פה הוא היה אומר את כל הרע"ב (אפ טייטשן לערנין )זה הרי כנגד תורה אז הוא היה לומד את כל הפרק עם הרע"ב בעל פה הוא כך ידע את כל המשניות.
הוא היה כל פעם אומר לנו א מוירדיגע זאך אני חוזר לכם על עצה טובה מהרבי, הוא אמר אתם כולם בחורים צעירים 'פריש' אתם יכולים להיות שקועים בעיון התורה אתם פעם תזדקנו …. הוא היה לוקח את הזקן שלו והיה אומר אתם רואים את הזקן הלבן, אני כבר עם רגל אחד ב… כך הוא היה אומר וכבר קשה לפעמים ללמוד בעיון אבל הוא אומר כשאדם יודע משניות ברור כשיודעים את כל המשניות עם הרע"ב את זה אפשר ללמוד גם בזקנותו. – מה הוא היה עושה? הוא היה ניגש לבחור ולשאול אותו אני חזרתי בע"פ על זבחים אולי אתם יכולים לבחון אותי, אז הבחור היה בוחן אותו על זבחים והוא ידע טוב, ר' אלי' יודע את זבחים עם הרע"ב, שעה אחר כך אז הוא היה ניגש למקום אחר לבחור אחר ושאל אותו אני למדתי מנחות האם אפשר ליבחן אצליך על מנחות, הוא לא אמר שהוא נבחן על זבחים מנחות רק מנחות, מסכתא אחת טוב אז הוא נבחן על מנחות אך כשקיבצו את כל הבחורים אז ראו שהוא ידע את כל המשניות. כאן היה זרעים וכאן היה טהרות וכך הוא ידע את כל המשניות עם הרע"ב וכך הוא היה לומד את הפרק של איזהו מקומן עם הרע"ב ואח"כ הוא היה לומד את הברייתא של רבי ישמעאל עם המפרשים ואחרי זה הוא התחיל להתפלל.
רבותי התפילה שלו היתה קול חוצב להבות אש, זה עוד נמצא לי היום באוזניים "שירו "לו" זמרו "לו" שיחו בכל נפלאותיו" וכך היה פסוק אחרי פסוק כך היה פסוקי דזמרה שלו – הוא התחיל קודם כדי שלא יצטרך לעכב את העולם.
אחר התפילה העוילם גמר, העולם הלך, אז למקורבים היה קביעות לגשת אליו והוא היה חוזר ואומר למקורבים את כל ההרגשים וכל החידושים שהוא היום חידש בתפילה
אני יחזור לכם על הרגש אחד שאני זוכר (וחבל חבל שלא היה לי אז שכל לכתוב את כל ההרגשים והיה יכול להיות לי ספר שלם מהרגשים) הציור מכלכל חיים בחסד מחיה מתים ברחמים רבים, אז הוא אומר אני התבוננתי מה כתוב כאן כתוב על לפרנס את העולם אז מספיק המידה של חסד ועל מחיה מתים כאן לא עוזר חסד כאן צריך רחמים ולא רק רחמים אלא רחמים רבים אז הוא אומר אני ידמה ישוה לכם הוא אומר אנחנו אומרים בברכת המזון הזן את העולם כולו בטובו בחן בחסד וברחמים כך הוא היה אומר אומרים חז"ל בחן לצדיקים, לצדיקים בחן. לבינונים בחסד לרשעים ברחמים אז בחן בחסד וברחמים מדובר על שלושה סוגי אנשים צדיקים בינונים ורשעים כל אחד מקבל הזן את העולם כולו בטובו, אבל עם איזה מידה אחרים הם בחן ואחרים הם בחסד ואחרים הם ברחמים אז הוא אומר כאן כתוב מכלכל חיים בחסד, העולם הרגיל רוב עולם הם בינונים אז הם בחסד. מחיה מתים מי שזה אז לא עוזר. חן ולא עוזר. חסד וזה לא עוזר, רחמים רק רחמים רבים אתם שומעים הוא אומר למה צריך לזכות לתחיית המתים עם איזה מידה אפשר לזכות לתחיית המתים את זה הרבי היה אומר ממילא כך צריך אדם לחשוב וכשניגשים כך לכזה תפילה.
ואחר התפילה היה הרבי זורח ממש כזוהר הרקיע מזהירים הפנים היה זורח ומאיר לאחר התפילה לאחר כל תפילה עד כמה שהוא היה מאיר לפני התפילה אז הוא עוד היה יותר מאיר אחרי התפילה – לי אמר אברך מפונוביז' שפעם יצא שהוא היה בבני ברק בימים נוראים נדמה שזה היה בראש השנה אז הוא היה בבני ברק בימים נוראים אז המשגיח אני לא זוכר אם זה היה ר' חצקל או שזה היה הרב דסלר אחד משניהם אז כשכיבדו אותו אז הוא ניגש והוא התפלל לפני העמוד בימים נוראים, הוא היה הבעל מוסף בראש השנה אז העולם אמר שבחיים הם לא שמעו כזה חזרת הש"ץ כזה בעל מוסף אחרי התפילה כל אחד ידע את כל הפשט בכל חזרת הש"ץ הוא לא פירש שום מילה רק הדגש, הקוועטש איפה שהוא נעמד איפה שהוא עצר זה היה עם כזה דגש ששמעו מה המכוון של התפילה וזה היה הרבי זה היה הרבי.
תודתנו לתלמיד המסור שאצר את דברי המשגיח זצ"ל באוצרו במשך כחצי יבול שנים, עד שראו אור. זכות הרבים תלויה בו. (הדברים נכתבו בתרגום מיידיש ללשה"ק, ובשינויי עריכה מתבקשים).