נדרים דף נו
איזה ספק היה בחופה שנערכה בעיר יריחו?
ויהי בהיות יהושע ביריחו
שתים עשרה פעמים בתורה ועוד שמונה פעמים בנביאים ובכתובים נכתבה המילה 'ירחו' בכתיב חסר. ובעשרים ושלוש פעמים 'יריחו' בכתיב מלא, בנביא, שרובם ככולם בנביא 'יהושע', ושתים מהם בנביא מלכים בדברי אליהו הנביא לאלישע.
מעשה בחתן שביקש לערוך את חופתו בעיר יריחו, ואמרתי לו, מספר הרה"ג רבי יצחק זילברשטיין שליט"א שיש לעיין כיצד לכתוב בכתובה את שם העיר. הספק נסוב על השאלה האם צריך לכתוב ׳ירחו׳ בלי יו״ד אחרי האות רי״ש, וכמו שכתוב בכמה מקומות בתורה, או שמא יש לכתוב עם יו״ד כמו שכתוב בנביא, (יהושע ב א) ׳לכו ראו את הארץ ואת יריחו׳.
ואמרתי לחתן, שדעת הגאון רבי מנחם עזריה זצ״ל היא שליריחו יש שתי משמעויות: האחת מלשון חרון אף, והשניה ריח טוב של הקטורת שנדף מירושלים עד יריחו.
לכן, כשבני ישראל היו במדבר, היתה יריחו חרון אף מלפני ה׳, וכתבוה בלי יו״ד, כמו שכותבים את המילה ׳חרון׳, ואילו כשבני ישראל נכנסו לארץ ישראל הגיע ליריחו ריח הקטורת מירושלים, ולכן יש לכותבה עם יו״ד, מלשון ריח טוב. ומסתבר שגם כיום יש לכתוב את שם העיר בכתובה עם יו״ד.
(שמחה בבית)