הרב יהושע לייבזון
בשבוע שעבר רעשה וגעשה התקשורת העולמית.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, שמאז החל במלחמה האכזרית נגד אוקראינה, הפך למצורע בעיני הקהילה הבינלאומית, הגיע לביקור באיראן, שם הוא נועד עם שני מצורעים אחרים: נשיא איראן איברהים ראיסי והמנהיג העליון של איראן עלי ח'מינאי.
לחגיגה הצטרף אורח נוסף: נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, שהוא אולי לא מצורע כל כך כמו השותפים האחרים למפגש, אבל גם הוא נתפס כדיקטטור מרושע שאינו בוחל בשום פעולה שתאפשר לו להישאר בשלטון, עד סוף חייו.
מבחינת פוטין, ביקור באיראן אינו דבר של מה בכך. בימי הזוהר שלו, הוא כמעט ולא היה נוסע למדינות כאלו 'פשוטות'. כך לדוגמה, במשך כל שנות שלטונו הוא ביקר בישראל רק פעם אחת, וזאת למרות שמעמדה של ישראל בעולם גבוה עשרות מונים על זה של איראן.
פוטין הוא מנהיג מעצמה, את הפגישות הוא עורך אצלו, בבנייני הקרמלין במוסקבה, או בארמונות שבנה בעיר הנופש סוצ'י.
כשהוא נוסע למדינה זרה זה רק כדי להשתתף בוועידת פסגה בה נוטלים חלק כמה מנהיגים, וייתכן שלשם כך זומן ארדואן למפגש, כדי ללטף את האגו הפגוע של נשיא רוסיה.
ולמה הוא הגיע לאיראן והתחבק עם המנהיגים המצורעים שלה?
בגלל שהוא עצמו הפך למצורע.
יתירה מזאת, לקראת סיום הביקור שלו באיראן, נפגש פוטין עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן בפגישה שנערכה לעיני המצלמות.
בכאלו פגישות, יש תיאום מדויק בין הצדדים לגבי השניה שבה נכנסים המנהיגים לפגישה, כדי שלא יהיה מצב שהאחד ממתין לחברו שמתמהמה מעט.
אבל הפעם פוטין נכנס, ובמשך חמישים שניות תמימות הוא היה נבוך מאוד מהעובדה שארדואן העז לאחר לפגישה איתו.
בתקשורת הטורקית טענו בלהט שארדואן עשה זאת בכוונה, כנקמה על כך שפוטין נתן לו לחכות שתי דקות בפגישה אחרת שהתקיימה בין השניים, אותה אירח פוטין במוסקבה…
כך או כך, פוטין אמור היה להיעלב ולהגיב בקרירות מרובה עם כניסתו של ארודאן, אבל הפעם הוא חייך לקראתו וכמעט התנפל עליו בחיבוקים ובנשיקות, למרות הפגיעה הקשה שבאיחור המכוון לכאורה.
אז זה די ברור שפוטין הפך למצורע, זה די ברור שגם הוא מבין את זה, ולכן הוא נאלץ ללכת ולקושש תמיכה אצל מצורעים אחרים.
אבל יש עוד דבר ברור מאוד.
פוטין יכול להחזיר את עצמו למעמדו הקודם בתוך שבוע בודד.
אם הוא מסיג את כוחותיו מאוקראינה, ומכריז על 'סיומו המוצלח של המבצע הצבאי המיוחד', העולם יסלח לו על הכל. הרי הגז הרוסי חשוב מאוד לאירופה, הנפט הרוסי חשוב לכלכלה העולמית, והדגן הרוסי והאוקראיני חשובים לביטחון התזונתי של העולם כולו.
פוטין יכול לייצר בתוך כמה דקות הסכם מסודר עם כל המעצמות והגופים הבינלאומיים, לפיו כל הסנקציות וההרחקות והנידויים פוסקים בתוך רגע, כשהוא מחזיר את המצב לקדמותו מבחינת אוקראינה והמלחמה בשטחה, ואולי גם מקבל על עצמו לפצות את הפצועים ואת משפחות ההרוגים בפיצוי מוגבל וחלקי.
אבל פוטין לא יעשה דבר כזה.
למה?
כי הוא פוטין!
כי כל הסיבה שהוא הגיע למקום שהוא הגיע נעוצה בכך שהוא לא מסתכל לאחור, ולא חוזר אחורה לעולם.
הוא אדם שתמיד חותר קדימה, גם כשקשה, גם כשזה בלתי אפשרי, גם כשכולם צועקים עליו, הוא לא מסתכל ימין או שמאל.
בגלל זה הוא הגיע רחוק, בגלל זה הוא נהיה ראש ממשלה ולאחר מכן נשיא ולאחר מכן נבחר לנשיאות שוב ושוב.
בדרך הזאת הוא הפך את רוסיה למעצמה של ממש.
כמובן שאנחנו לא צריכים להיות כמוהו חלילה וחס, האיש רצח המונים, עשרות אלפי בני אדם שילמו בחייהם רק בחודשים האחרונים בגלל גחמות מטופשות שלו, ואלו מצטרפים לרבבות שנהרגו בהוראתו הישירה הרבה קודם לכן, בסוריה, בלוב, בגיאורגיה, בצ'צ'ניה, במלחמה הראשונה במזרח אוקראינה ועוד. פוטין מחמש את איראן ומסייע לה בתוכניתה הגרעינית, הוא מעניק חסות לארגון הטרור חיזבאללה, וכל זה בשביל אינטרסים רחוקים מאוד של רוסיה.
אין לנו שום כוונה להאדיר אותו ואת מעשיו ובוודאי שלא לחקות אותו וללמוד ממנו כיצד להתנהג.
אבל 'עם עיקש תתפתל', מהעיקש צריכים ללמוד איך להתפתל ולהתעקש כנגדו באותה המידה.
אנחנו יודעים ש'מכל מלמדי השכלתי', וזה כולל גם תינוק, גנב, וגם רוצח המונים. את התכונה הזאת של דביקות במטרה אפשר ללמוד מפוטין, באמצעותה הוא הגיע להישגים לא מבוטלים. מעטים האנשים בהיסטוריה שהצליחו להגיע להישגים שכאלו.
כשאדם מקבל על עצמו קבלה טובה, הוא צריך ללכת איתה באש ובמים. גם אם כולם 'מעקמים את האף', גם אם הוא חוטף ריקושטים מכל הכיוונים, העיניים צריכות להיות ממוקדות במטרה, והחתירה אליה צריכה להתבצע בכל הכח.
רק כך אפשר להצליח ולכבוש יעדים.