הערכה עצמית היא דבר מאוד חשוב. כתוצאה מחוסר הערכה עצמית נמנעות ההתפתחות והצמיחה הרוחנית, ואף היכולת להשפיע על אחרים. מי שאינו מעריך את עצמו, סובל מאוד. כאשר רואים שיש הרבה אנשים שמתמודדים עם זה, זה סימן שהיצר הרע משקיע הרבה כוחות בזה, עדיף לו ליצר הרע שאנשים לא יעריכו את עצמם. בעלי המוסר אמרו: אין זה שקר שאדם חושב על עצמו דברים טובים ומשמחים שאינם נכונים, מכיוון שבסופו של דבר זה ייהפך לאמת.
הגיע אלי אברך יקר מאוד ומוכשר, אוצר כלי חמדה, עדין נפש ובעל מידות, למדן גדול ובעל כישרון להשפיע. הוא עצמו אחז במידת השפלות, היה מאוד שפל בעיניו. אמרתי לו: אינני אוחז משיטתך, אתה צריך להעריך את עצמך. האמת, שהוא היה כל כך שפל בעיני עצמו, שלא היה מסוגל להעריך את עצמו. אמרתי לו שבשלב ראשון יתחיל לספר לאשתו על מעלותיו. משנהג כך, לאט לאט התחיל להעריך את עצמו. לא עברו ימים רבים, ובישיבה שבה הוא לומד, הגיעו אליו כעשרים אברכים וביקשו ממנו שיהיה ראש חבורה.
אני יכול גם לספר על עצמי. אני מלמד בתלמוד תורה. היתה פעם שבה הרגשתי עייפות מהעבודה, וחשבתי לעצמי: נו, אני כבר 'עובר בטל' [אגב, זה היה לפני כשלוש עשרה שנה, ועד היום ב"ה אני ממשיך בעבודתי כראוי]. יצאתי מהכיתה ומולי הגיע מלמד אחר, והוא אומר לי בחיוך: "אה, אתה נראה כבר 'עובר בטל".
מדהים! — מה שחשבתי על עצמי, אחרים חשבו עלי. וזה באמת הסוד, שכשאדם אינו מעריך את עצמו, בסביבה שלו מרגישים זאת ומסכימים לכך. ומידה טובה מרובה: כשאדם מעריך את עצמו, הסביבה מרגישה ומסכימה לכך.
אמר לי פעם רבי יעקב גלינסקי זצ"ל: "רגשות אי אפשר להסתיר". וזה כל כך נכון. הרגשות הם שקופים. איך שתרגיש על עצמך, כך ירגישו עליך. זו גם עצה טובה להסתדר עם הבוס בעבודה, עם הילדים, עם האישה. תחשוב שאתה מעריך אותם. אפילו לא צריך להגיד להם, רק לחשוב, והם כבר ירגישו.
"חייך קודמים" – כך פסק רבי עקיבא, אותו רבי עקיבא שאמר "ואהבת לרעך כמוך, זה כלל גדול בתורה". תתחילו להעריך את עצמכם, ותרגישו את העלייה ואת הצמיחה וההתקדמות בעבודת ה'
(מתוך שיעורו של הרה"צ רבי יהודה מנדל שליט"א מלייקווד, גיליון השגחה פרטית)